הפרק החמישי מתוך הספר החשוב של מנחם פרידמן "החברה החרדית – מקורות, מגמות ותהליכים" שבו שבו טבע את המונח "חברת הלומדים". בפרק זה פרידמן מרחיב לגבי החברה החרדית כחברת לומדים.
הקהילה החרדית מכונה לעיתים קרובות "חברת לומדים" בשל החשיבות הרבה הטמונה בלימוד תורה בקהילה זו. הלימוד נחשב לערך מרכזי בקרב הציבור החרדי, והחברה מייחסת חשיבות רבה ללימוד טקסטים יהודיים, כשהכוונה בלימוד תורה היא בעיקר לתורה שבעל-פה, כלומר ללימוד גמרא (התלמוד). בקהילה החרדית, הלימוד אינו מוגבל רק לתקופת חיים מסויימת והוא נתפס כעיסוק שגבר אמור לעסוק בו לאורך כל חייו. גברים בחברה החרדית נדרשים לעיתים קרובות להקדיש את חייהם ללמידה במשרה מלאה, ורבים מהם לומדים בישיבות רוב שעות היום למשך רוב חייהם, שם הם לומדים טקסטים יהודיים מסורתיים במשרה מלאה. בשל כך, הקהילה החרדית מתוארת לעיתים קרובות כ"חברת לומדים", בשל רמת החשיבות הגבוהה שהחברה מייחסת ללימוד תורה, העיסוק הרב בלימוד במקום בפרנסה, והתפקיד המרכזי של הלמידה בחייהם של החרדים. הלימוד נתפס כדרך להעמקת ההבנה והקשר של האדם לערכים היהודיים ליהדות ולאל.
בפרק הנוכחי, פרידמן מתאר את החברה החרדית כחברת לומדים ומסביר לעומק את משמעות המושג מבחינה סוציולוגית.
