חווייתם של אנשים בגיל זיקנה שמונה להם אפוטרופוס

אפוטרופסות של מבוגרים מתייחסת להסדר המשפטי שבו אדם ממונה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם מבוגר שאינו מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו, בשל ירידה במצב הבריאותי או התפקוד הקוגניטיבי שלו. זה יכול לכלול החלטות על טיפול רפואי, עניינים כספיים, וסידורי חיים.
מינויו של אפוטרופוס למבוגר נלקח בחשבון כאשר האדם אינו מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו ואין פתרון חלופי, כגון ייפוי כוח או שרת מתווך רפואי. אפוטרופסות מטרתה להבטיח את מילוי צרכיו של הפרט והגנה על זכויותיו, תוך כיבוד האוטונומיה שלו ככל הניתן.
הליך כינון האפוטרופסות משתנה בין סמכויות שיפוט, אולם בדרך כלל כולל שימוע בפני וועדה שבו מוצגות ראיות המוכיחות את חוסר יכולתו של הפרט לקבל החלטות עבור עצמו. כאשר ניתנת אפוטרופסות, האפוטרופוס כפוף לפיקוח בית המשפט וחייב לפעול לטובת האדם הקשיש. האפוטרופוס חייב גם להתייצב באופן קבוע בפני בית המשפט על רווחתו של היחיד ועל הפעולות שננקטו למענו.
אפוטרופסות יכולה להיות תהליך מורכב וטעון רגשית, וחשוב לערב אנשי מקצוע בתחום המשפט והרפואה, בני משפחה ובעלי עניין אחרים בתהליך קבלת ההחלטות. המטרה צריכה להיות למצוא את הפתרון שמגן בצורה הטובה ביותר על הזכויות והאוטונומיה של הקשישים ובו בזמן להבטיח את ביטחונם ורווחתם. רבים מן הקשישים שממונה להם אפוטרופוס עדיין נמצאים בשלב בו הם יכולים להבין, להרגיש ולתקשר, והתעלמות מרצונותיהם ודעותיהם יכולה להחמיר את מצבם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לחשוף ולהבין את המשמעות והחוויה של זקנים שמונה להם אפוטרופוס ולאפשר את השמעת קולם על חוויית המינוי.