המאמר המפורסם של צבי לם על חינוך רב תרבותי.
חינוך רב-תרבותי וחינוך פלורליסטי הן גישות חינוכיות שמטרתן לקדם כבוד והבנה עבור תרבויות וקבוצות מגוונות בחברה. לעיתים קרובות גישות אלה כוללות שילוב של נקודות מבט מגוונות וחוויות בתוכנית הלימודים, כמו גם קידום הכלה חברתית בקהילה של הכיתה ובית הספר. קיים ויכוח אם גישות אלה יכולות באמת ליצור חברה רב-תרבותית יותר. יש הטוענים כי החינוך הרב-תרבותי והחינוך הפלורליסטי יכולים להיות יעילים בהגדלת המודעות התרבותית וההבנה, ושמודעות זו יכולה להוביל ליחסים חיוביים יותר בין אנשים מרקעים תרבותיים שונים. אחרים טוענים כי גישות אלה יכולות רק לספק רמה שטחית של הבנה, ולא בהכרח להוביל לשינויים משמעותיים בעמדות או בהתנהגויות.
ישנן ראיות מחקריות לכך שחינוך רב-תרבותי וחינוך פלורליסטי יכולים להיות מועילים לקידום הבנה וסובלנות תרבותית, במיוחד כאשר הם מיושמים באופן משמעותי ואותנטי. לדוגמה, מחקרים הראו שחשיפה לנקודות מבט מגוונות יכולה להגביר אמפתיה ולהפחית דעות קדומות. עם זאת, חשוב להכיר בכך שחינוך לבדו אינו מספיק כדי ליצור חברה רב-תרבותית יותר. יש להתייחס גם לנושאים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר, כגון אפליה ודינמיקת כוח בלתי שוויונית, על מנת ליצור חברה מכילה ושוויונית יותר. באופן כללי, בעוד שהחינוך הרב-תרבותי והחינוך הפלורליסטי יכולים להיות כלים שימושיים לקידום הבנה וסובלנות תרבותית, הם אינם תרופת פלא ליצירת חברה רב-תרבותית יותר. חשוב להתייחס לנושאים אלה באופן הוליסטי ומקיף, תוך התייחסות לנושאים חינוכיים וחברתיים ופוליטיים רחבים יותר.
במאמר הנוכחי, איש החינוך צבי לם סוקר באופן ביקורתי את הגישות השונות לחינוך רב תרבותי ובוחן באופן ביקורתי את השאלה האם גישות אלה אכן מסייעות ליצירת חברה סובלנית ורב תרבותית או משעתקות את מה שהוא מכנה שובייניזם תרבותי.
