מחקר כמותני שבוחן, באמצעות שאלונים, את הקשר בין ותק בשירות ומצוקה פסיכולוגית לאחר משימות לוחמה בקרב מכונאים מוטסים.
לחשיפה להרוגים ולאירועים טראומטיים אחרים יכולה להיות השפעה משמעותית על בריאותם הנפשית של חברי צוות החילוץ ושל צוותי ההצלה האחרים. מחקרים הראו שחשיפה לאירועים טראומטיים, כולל מראה של גופות, יכולה להוביל למגוון של תסמיני מצוקה פסיכולוגיים, כולל הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), דיכאון וחרדה. צוותי ההצלה וצוותי ההצלה מצויים בסיכון לפתח מצוקה פסיכולוגית כתוצאה מאופי עבודתם, הכוללת לעיתים חשיפה לאירועים טראומטיים הכוללים הרוגים ולרמות גבוהות של מתח. בנוסף, צוותי החילוץ עלולים לעמוד בפני קשיים ולחצים נוספים, כגון שעות עבודה ארוכות ולא סדירות, עייפות פיזית והצורך להסתגל ללא הרף למצבים חדשים ובלתי צפויים.
על מנת לצמצם את הסיכון למצוקה פסיכולוגית בקרב חברי צוות החילוץ, יש חשיבות לכך שהארגונים יספקו תמיכה ומשאבים שיסייעו לאנשים אלה להתמודד עם הדרישות שבעבודתם. תמיכה זו יכולה לכלול הדרכה במיומנויות התמודדות וניהול מתח, גישה לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, והזדמנויות לקבלת תמיכה לאחר אירועים טראומטיים. כמו כן, יש חשיבות לכך שהארגונים יכירו בפוטנציאל ההשפעה של חשיפה להרוגים ואירועים טראומטיים אחרים על בריאותם הנפשית של חברי צוות החילוץ ולספק תמיכה ומשאבים מתאימים כדי לסייע לאנשים אלה להתמודד עם האתגרים בעבודתם.
במחקר הנוכחי, כהן-קורן ועמיתיה ביקשו לבדוק את הקשר שבין ותק בשירות וחשיפה למשימות חילוץ הכוללות מראות קשים (בין היתר, חשיפה ישירה להרוגים), לבין מצוקה פסיכולוגית, שחיקה ופוסט-טראומה, בקרב מכונאים מוטסים בצה"ל.
