דוגמאות

Collective Memory

זיכרון קולקטיבי

מאמר אקדמי להורדה בחינם (pdf)

איך לצטט לפי APA

Michaelian, K., & Sutton, J. (2017). Collective memory. In The Routledge handbook of collective intentionality (pp. 140-151). Abingdon: Routledge.

קבל תרגום מסוכם של המאמר

הזמנת סיכום מאמר

2 - תשלום
3 - אישור הזמנה
תאריך קבלת הסיכום:
היקף הסיכום:

התכוונות קולקטיבית (Collective intentionality) מתייחסת למצבים נפשיים משותפים או קולקטיביים ולפעולות מכוונות של קבוצת יחידים. היכולת של קבוצה לפעול, לתכנן ולקיים מטרות או כוונות משותפות שמנחות את ההתנהגות הקולקטיבית שלהם. התכוונות קולקטיבית היא מעבר לכוונות האינדיבידואליות, וכוללת את המודעות ההדדית והתיאום בין פעולות חברי הקבוצה.

התכוונות קולקטיבית יכולה להיות נצפית בהקשרים חברתיים שונים, כמו בספורט קבוצתי, פרויקטים של שיתוף פעולה, תנועות חברתיות, ואפילו בפעילויות יומיומיות בהן אנשים עובדים יחד למען מטרה משותפת. זהו עקרון בסיסי בהבנה כיצד קבוצות מתפקדות, כיצד הן מקבלות החלטות, וכיצד הן פועלות יחד בחיפוש אחר מטרות משותפות.

זיכרון קולקטיבי מתייחס לזיכרונות משותפים ופרשנויות של קבוצה או חברה, עיצובן של עמדות וזהויות נוכחיות. התכוונות קולקטיבית, כאמור, כרוכה במטרות משותפות, מודעות הדדית, ופעולות מתואמות בתוך הקבוצה. למרות שהם שונים, המושגים האלה מחוברים אחד לשני. זיכרון קולקטיבי משפיע על הכוונות והפעולות של הקבוצה, בעוד התכוונות קולקטיבית יכולה לעצב ולשנות זיכרון קולקטיבי. יחד, הן מספקות תובנות על האופן בו קבוצות מתפקדות, מקבלות החלטות, ופועלות יחדיו בהקשרים חברתיים.

במאמר זה החוקרים מבקשים לחבר בין ההתכוונות הקולקטיבית מתחום ההיסטוריה לזיכרון הקולקטיבי מתחום הסוציולוגיה. הם טוענים כי לא ניתן לעשות רדוקציה מזיכרון קולקטיבי לזיכרון אינדיווידואלי; וכי זיכרון קולקטיבי אינו תמיד תוצר של שיתוף פעולה אלא עשוי לעתים קרובות להתגבש דווקא בעקבות קונפליקטים פנימיים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

‘Collective memory’: A memoir and prospect

חקר זיכרון חברתי (באנגלית: Social memory studies), הידוע גם בשם לימודי זיכרון קולקטיבי או לימודי זיכרון תרבותי, הוא תחום מחקר בין-תחומי החוקר כיצד חברות וקבוצות

לצפיה ←

The spiral of silence a theory of public opinion

ספירלת השתיקה (באנגלית: Spiral of Silence) היא תאוריה, שהוצעה על ידי חוקרת מדעי המדינה הגרמנית אליזבת נואל-נוימן, שמסבירה כיצד דעת הקהל יכולה להשפיע על אנשים

לצפיה ←

מתקשים למצוא מאמרים אקדמיים בנושא שאתם מחפשים?

    כתבו לנו וננסה לעזור לכם:

    צריכים עזרה בסיכום מאמרים או בכתיבה אקדמית?

      כתבו לנו וננסה לעזור לכם: