התכוונות קולקטיבית (Collective intentionality) מתייחסת למצבים נפשיים משותפים או קולקטיביים ולפעולות מכוונות של קבוצת יחידים. היכולת של קבוצה לפעול, לתכנן ולקיים מטרות או כוונות משותפות שמנחות את ההתנהגות הקולקטיבית שלהם. התכוונות קולקטיבית היא מעבר לכוונות האינדיבידואליות, וכוללת את המודעות ההדדית והתיאום בין פעולות חברי הקבוצה.
התכוונות קולקטיבית יכולה להיות נצפית בהקשרים חברתיים שונים, כמו בספורט קבוצתי, פרויקטים של שיתוף פעולה, תנועות חברתיות, ואפילו בפעילויות יומיומיות בהן אנשים עובדים יחד למען מטרה משותפת. זהו עקרון בסיסי בהבנה כיצד קבוצות מתפקדות, כיצד הן מקבלות החלטות, וכיצד הן פועלות יחד בחיפוש אחר מטרות משותפות.
זיכרון קולקטיבי מתייחס לזיכרונות משותפים ופרשנויות של קבוצה או חברה, עיצובן של עמדות וזהויות נוכחיות. התכוונות קולקטיבית, כאמור, כרוכה במטרות משותפות, מודעות הדדית, ופעולות מתואמות בתוך הקבוצה. למרות שהם שונים, המושגים האלה מחוברים אחד לשני. זיכרון קולקטיבי משפיע על הכוונות והפעולות של הקבוצה, בעוד התכוונות קולקטיבית יכולה לעצב ולשנות זיכרון קולקטיבי. יחד, הן מספקות תובנות על האופן בו קבוצות מתפקדות, מקבלות החלטות, ופועלות יחדיו בהקשרים חברתיים.
במאמר זה החוקרים מבקשים לחבר בין ההתכוונות הקולקטיבית מתחום ההיסטוריה לזיכרון הקולקטיבי מתחום הסוציולוגיה. הם טוענים כי לא ניתן לעשות רדוקציה מזיכרון קולקטיבי לזיכרון אינדיווידואלי; וכי זיכרון קולקטיבי אינו תמיד תוצר של שיתוף פעולה אלא עשוי לעתים קרובות להתגבש דווקא בעקבות קונפליקטים פנימיים.
