חקר זיכרון חברתי (באנגלית: Social memory studies), הידוע גם בשם לימודי זיכרון קולקטיבי או לימודי זיכרון תרבותי, הוא תחום מחקר בין-תחומי החוקר כיצד חברות וקבוצות זוכרות, מפרשות ומעבירות את חוויות העבר שלהן. הוא בוחן את הדרכים שבהן זיכרונות של אירועים משמעותיים, נרטיבים היסטוריים וסמלים תרבותיים נבנים, מתוחזקים ומשובצים בהקשר קולקטיבי או חברתי.
מחקרים של זיכרון חברתי מתבססים על דיסציפלינות שונות, כולל סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תקשורת ולימודי תרבות. החוקרים בתחום זה חוקרים כיצד זכרונות מעוצבים על ידי גורמים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, וכיצד הם תורמים להיווצרות זהויות משותפות וזהויות משותפות.
מושגים מרכזיים במחקרי זיכרון חברתי כוללים: זיכרון קולקטיבי (זכרונות משותפים ופרשנויות ועיצובן את עמדות ההווה), הנצחה (כיצד חברות מסמנות אירועים היסטוריים), טראומה תרבותית (זיכרון והתמודדות עם אירועים משמעותיים), תפקידה של התקשורת ביצירת זיכרון, זכירה ושכחה (טבע סלקטיבי של זיכרון ובניית נרטיבים היסטוריים). החוקרים בתחום שואפים להבין את השפעת העבר על ההווה, בניית זיכרון ותחזוקה, והשפעתם על הזהויות האינדיבידואליות והקולקטיביות.
מאמר זה מהווה רפלקציה של ג'פרי אוליק, אחד החוקרים המרכזיים בתחום, על העבר, ההווה והעתיד של תחום חקר הזכרון החברתי.
