מאמר שבוחן את מאפייני השפה של הדמויות הנשיות לעומת הגבריות בסרט "לשבור את הקרח" (פרוזן) של דיסני, לפי מודל השפה הנשית של לייקוף.
המודל של לייקוף לדיבור נשי מתייחס לתאוריה שהוצעה על ידי הבלשן רובין לייקוף בשנות ה-70 של המאה ה-20, הטוענת שנשים וגברים משתמשים בשפה באופן שונה. לפי תיאוריה זו, נשים נוטות להשתמש בשפה בדרך שהיא יותר טנטטיבית, מנומסת ועקיפה, ואילו גברים נוטים להשתמש בשפה בדרך שהיא יותר ישירה ואסרטיבית. המודל של לייקוף מצביע גם על כך שנשים נוטות יותר להשתמש בשפה כדי לבנות מערכת יחסים ולבסס יחסים, בעוד גברים נוטים יותר להשתמש בשפה כדי להעביר מידע ולדרוש את סמכותם. המודל של לייקוף זכה להשפעה רחבה, אך היה זה גם נושא לביקורת ודיון. כמה חוקרים טענו כי המודל של לייקוף פשטני מדי ואינו משקף במדויק את מורכבות המגדר והשפה. אחרים ציינו כי השימוש בשפה משתנה באופן נרחב בקרב פרטים, וכי לא ניתן להכלילו במדויק על סמך המגדר בלבד. באופן כללי, בעוד מודל הדיבור הנשי של לייקוף נשאר בגדר תאוריה חשובה ומשפיעה, מחקרים מאוחרים יותר מדגישים שהשימוש בשפה הוא מורכב תלוי נסיבות ותרבות, ולא ניתן לאפיין אותו במדויק על סמך המגדר בלבד.
המחקר של אזמי ועמיתיה מנתח את הדיבור של הדמויות הנשיות והגבריות בסרט פרוזן שיצא בשנת 2013, במטרה לבדוק האם חל שינוי בשפה הנשית בו לעומת השפה הגברית, ובמיוחד בהשוואה לסרט המוקדם יותר – בת הים הקטנה.
