לעדה הדרוזית יש מערכת יחסים ייחודית ומורכבת עם מדינת ישראל, הרואה בהם אזרחים נאמנים ומאפשרת להם לשרת בצבא, אך גם מציבה אתגרים לזהותם ולשימורם התרבותי.
אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני העדה הדרוזית בישראל הוא השתלבותם בהשכלה גבוהה. מבחינה היסטורית, הדרוזים היו בעלי הישגים חינוכיים נמוכים יחסית, ורבים מהתלמידים נשרו מהלימודים לפני שסיימו את לימודיהם. גישה זו יוחסה למספר גורמים, כולל מצב סוציו-אקונומי, ערכים תרבותיים, וגישה מוגבלת למוסדות להשכלה גבוהה.
בשנים האחרונות, לעומת זאת, יש דחיפה להגדיל את ההשתתפות של תלמידי הדרוזים בהשכלה הגבוהה בישראל. הממשלה יישמה מספר יוזמות לשיפור הנגישות להשכלה גבוהה עבור סטודנטים דרוזים, כולל מלגות, תוכניות חונכות, ומדיניות העדפה מתקנת.
עם זאת, למרות מאמצים אלה, השתלבותם של סטודנטים דרוזים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל נותרה סוגיה מורכבת ורבת פנים. חלק מבני העדה הדרוזית רואים בחינוך הגבוה כלי עזר להגברת הניידות החברתית שלהם ושיפור מצבם הכלכלי, בעוד אחרים רואים בו איום על הזהות התרבותית שלהם ומסורתם.
כמו כן, קיימים חסמים מבניים לשילובם של סטודנטים דרוזים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כגון היעדר תוכניות אקדמיות ספציפיות לדרוזים וייצוג מוגבל של אקדמאים דרוזים במוסדות להשכלה גבוהה.
על מנת לשלב את העדה הדרוזית בהשכלה הגבוהה בישראל, יהיה צורך לתת מענה לחסמים מבניים אלו, ובמקביל לקיים שיח רחב יותר על ההשלכות התרבותיות והחברתיות של ההשכלה הגבוהה עבור העדה הדרוזית. הדבר יחייב שיתוף פעולה בין העדה הדרוזית, סוכנויות ממשלתיות ומוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם מחויבות לקידום גיוון, שוויון והכללה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
מאמר סקירה זה מרחיב על השינויים והטרנספורמציות במערכת החינוך הישראלית (כולל השכלה גבוהה) בשנים 1948-2019. המחקר שם דגש מיוחד על ההתפתחויות שמתחילות ב-1976 בתגובה להקמת אגף מנהלי נפרד לחינוך הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך. המחקר הנוכחי תורם להבנה של התפתחות מערכת החינוך הדרוזית כיחידה מובחנת במשרד החינוך הישראלי.
