גירושין יכולים להיות בעלי השפעה משמעותית על הרווחה הרגשית, החברתית והפסיכולוגית של הילדים. ילדים עלולים לחוות מגוון רחב של רגשות, כולל עצב, כעס, בלבול וחרדה. הם עשויים גם להרגיש תחושה של אשמה, שכן הם עלולים להאשים את עצמם בגירושי הוריהם. כמו כן, ילדים של גרושים עלולים להפגין התנהגויות סיכון ובעיות התנהגותיות כגון תוקפנות, התרסה ואפילו עבריינות. הם עלולים גם לחוות קשיים אקדמיים ולהציג רמות נמוכות יותר של הישגים.
ילדים להורים שהתגרשו עשויים להיתקל בקשיים ביצירת מערכות יחסים ושמירה עליהן עם עמיתים, בני משפחה, ושותפים רומנטיים בעתיד. ההשפעות של גירושין על ילדים יכולות להיות ארוכות טווח, עם כמה ילדים שחווים בעיות פסיכולוגיות ורגשיות גם לתוך הבגרות.
עם זאת, חשוב לציין שלא כל ילדי הגירושין חווים את ההשפעות השליליות הללו. ילדים רבים מסוגלים להתאים את עצמם לשינויים שמגיעים עם הגירושין, במיוחד בעזרת בני משפחה תומכים, חברים, ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. כמו כן לאופי הפרידה והיחסים בין ההורים לאחר הפרידה יש משקל מכריע בהשפעה על הילד, ונמצא כי ילדים של הורים שהתגרשו ללא מאבקים נטו פחות לקבל השפעות רעות.
המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי היא כבר לא רק ללמוד מה ההשפעות השליליות של גירושין, אלא להבין את היקף ההשפעות האלו על ילדים ואף על נכדים ולמצוא דרכים למנוע את ההעברה הבין-דורית שלהן.
