מחשבה מופשטת היא סוג של חשיבה העוסקת במושגים ורעיונות, ולא בחפצים או חוויות ממשיים. תפקידיהם של הגוף והנפש במחשבה המופשטת הם נושא לוויכוח מתמשך בפילוסופיה ומדע הקוגניציה.
מצד אחד, יש פילוסופים ומדענים הטוענים כי חשיבה מופשטת תלויה לחלוטין בפעולה של המוח, וכי הגוף אינו ממלא בה תפקיד משמעותי. על פי השקפה זו, חשיבה מופשטת מערבת תהליכים קוגניטיביים כגון תפיסה, תשומת לב, זיכרון והסקת מסקנות, אשר כולם נוצרים ומעובדים על ידי המוח.
פילוסופים ומדענים אחרים טוענים שלגוף יש תפקיד במחשבה מופשטת. לדוגמה, יש הטוענים כי מושגים מופשטים מושרשים בחוויות גופניות, וכי הבנתנו את המושגים המופשטים מעוצבת על ידי האינטראקציות הגופניות שלנו עם העולם. לפי השקפה זו, לגופנו יש תפקיד חשוב בעיצוב הדרך בה אנו חושבים על מושגים מופשטים ומפרשים אותם.
יש גם ראיות המצביעות על כך שחוויות גופניות יכולות להשפיע על חשיבה מופשטת בדרך ישירה יותר. לדוגמה, מחקרים הראו כי עיסוק בפעילויות גופניות, כגון פעילות גופנית או הליכה ברגל, יכול לשפר חשיבה יצירתית ויכולות פתרון בעיות. באופן דומה, מחקרים הראו שתחושות גופניות, כגון חום או קור, יכולות להשפיע על שיפוט והחלטות הקשורות למושגים מופשטים כגון מוסר והוגנות.
בעוד התפקידים המדויקים של הגוף והנפש במחשבה המופשטת עדיין נחקרים, ברור כי שניהם ממלאים תפקיד בעיצוב ההבנה שלנו של מושגים מופשטים ובהשפעה על הדרך בה אנו חושבים עליהם.
במאמר זה, החוקרים מתארים שיש ניסויים שערכו, החושפים כי לחוויה הפיזית יש השפעה על החשיבה המופשטת, בייחוד על חשיבה מרחבית ותפיסת זמן.
