מבוא
שכיחותם של הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה ולחץ גוברת ברחבי העולם, והשלכותיהן החברתיות והבריאותיות חמורות. דיכאון מתאפיין בעייפות, איבוד הנאה ועצבנות, וקשור בעלייה בסיכון להתמכרויות ואף לאובדנות. חרדה, המתלווה לעיתים קרובות לדיכאון, מביאה לתחושות פחד ולתגובות גופניות קיצוניות. לחץ ממושך גורם לשחיקה גופנית ונפשית, ולעיתים מהווה גורם מקדים לדיכאון וחרדה. לצד טיפול תרופתי, מתפתחות גישות לא-תרופתיות כמו מיינדפולנס, יוגה, פעילות גופנית וטכניקות נשימה, אשר נמצאו יעילות בהפחתת סימפטומים. בשנים האחרונות נוספה לתחום זה גם תרפיה ביער – פעילות המנצלת את מרכיבי הטבע לקידום בריאות הנפש, אשר בקוריאה הדרומית קיבלה מעמד ממוסד עם חקיקת "חוק קידום הרווחה היערנית" והקמת מכון הרווחה היערנית.
שיטות מחקר
המחקר נבנה כדי לאסוף ולנתח תוכניות קיימות לשיקום נפשי ממקורות שונים – מחקרים אקדמיים, ספרי מקרים ותוכניות המתבצעות בשטחי יער. נאספו נתונים על מאפייני התוכניות, המבנה שלהן והפעילויות שהן כוללות. לצורך זאת בוצע חיפוש שיטתי בין השנים 1990–2023 במאגרי מידע בינלאומיים וקוריאניים, ונאספו גם ספרי הדרכה ממוסדות ממשלתיים ותוכניות פעילות בשטח. קריטריוני ההכללה דרשו שהתוכנית תעסוק בדיכאון, חרדה או לחץ, ותכלול תכנון מפורט של פעילויות. תוכניות שלא עמדו בכך הוצאו מהמדגם. הנתונים נותחו על ידי צוות של שישה חוקרים אשר דנו יחד בקיטלוג הפעילויות לצמצום סובייקטיביות.
מאפיינים כלליים של התוכניות
נמצאו 403 מחקרים רלוונטיים (383 קוריאניים ו-20 בינלאומיים), 55 תוכניות מספרי מקרים ותשע תוכניות פעילות יער. מרבית המחקרים הקוריאניים פורסמו בשנים 2010–2014, ואילו הבינלאומיים בשנים 2020–2023. בתחום האקדמי, רוב המחקרים היו בפסיכולוגיה, ואילו בשטח הדגש עבר ליערנות. מבחינת סוג ההפרעה, המחקרים עסקו בעיקר בדיכאון, ואילו התוכניות בשטח התמקדו בלחץ נפשי. הכלים למדידת יעילות כללו בעיקר את Beck Depression Inventory, GDS, STAI ו-PSS, בהתאם לסוג ההפרעה שנבדקה.
מאפיינים פורמליים
רוב המחקרים התרכזו בילדים ובני נוער, בעוד שהתוכניות בשטח כוונו לבוגרים ולקשישים. משך התוכניות האקדמיות היה לרוב 11–20 מפגשים בני 60–90 דקות, לעומת פחות מחמישה מפגשים בני למעלה מ-180 דקות בתוכניות השטח. ההבדלים נובעים מהבדלי מטרות: תוכניות מחקריות נבנו על בסיס טיפולי מובנה ומתמשך, בעוד שתוכניות יער מעשיות עוצבו כחוויות מרוכזות בזמן. ברוב התוכניות לא נמסר פירוט על מגדר המשתתפים, אך כאשר כן נמסר – רוב הקבוצות היו מעורבות.
סוגי פעילויות בתוכניות
הפעילויות סווגו לשתי קבוצות: פעילויות מונחות-מטרה ופעילויות מעשיות כלליות. בסך הכול זוהו 59 סוגי פעילויות.
פעילויות מונחות-מטרה
נמצאו 19 פעילויות כאלה, הכוללות 1,025 תתי-פעולות. הנפוצות שבהן היו יישום והערכת פתרונות, זיהוי עצמי, פיתוח כישורים חברתיים והכרה ברגשות. הפעילויות כוונו לחיזוק מודעות עצמית, ויסות רגשי והתמודדות עם לחץ. כך למשל, בתחום הפסיכולוגיה בלטו פעילויות לפתרון בעיות ויישום אסטרטגיות התמודדות, ובתחום הרווחה החברתית – ביטוי רגשות. בתחום היערנות והחקלאות נמצאו פעילויות של היזכרות בעבר והכרה בחושים, שנועדו לעורר רוגע וחיבור לטבע.
פעילויות מעשיות
נמצאו 40 פעילויות מעשיות הכוללות 1,468 תתי-פעולות. הפעילות הבולטת ביותר הייתה מדיטציה, אחריה יצירה אמנותית, משחק ופעילות גופנית. גם מלאכות יד, גינון, הליכה ביער, פעילות מוזיקלית ובישול הופיעו בתדירות גבוהה. המדיטציה הוכחה ככלי יעיל להפחתת דיכאון, חרדה ולחץ, ולכן שולבה באופן נרחב. בתוכניות השטח בלטו פעילויות של הרפיה פיזית, התבוננות נופית, ופעולות חושיות כמו טקס תה, האזנה לקולות טבע ומגע עם אדמה וצמחים.
מאפייני הסביבה היערנית
במסגרת התוכניות שנערכו ביער נותחו מאפייני הסביבה: סוגי העצים, שיפוע הקרקע, הגובה וכיסוי הצמרות. העץ הנפוץ ביותר היה האורן האדום (Pinus densiflora), לצד מיני אלון, במבוק וברוש יפני. השיפועים נעו סביב 8%, והגובה בין 100 ל-400 מטרים. למרות חשיבותם, רק חלק קטן מהתוכניות כלל תיאור מפורט של תנאי הסביבה, ולכן קשה היה להסיק כיצד מאפיינים סביבתיים תרמו ישירות לשיפור הנפשי.
דיון
הניתוח מצביע על עלייה חדה במחקרים בתחום משנות ה-90 ועד תחילת העשור השני של המאה ה-21, ובמקביל על מעבר של הדגש מתחום הפסיכולוגיה לתחום היערנות. בעוד שמחקרי העבר התרכזו בדיכאון, תוכניות השטח התמקדו בלחץ נפשי הנפוץ יותר באוכלוסייה הכללית. שילוב גישות מתחומים שונים – פסיכולוגיה, סיעוד, רווחה חברתית וחקלאות טיפולית – הוביל לגיוון רב בפעילויות. ההבדלים במבנה התוכניות מצביעים על הצורך בהתאמת אורך התוכנית ומשך המפגש לסביבה בה היא מתקיימת ולמאפייני המשתתפים.
הפעילויות המשותפות לכל התחומים – הכרה עצמית, ביטוי רגשות, חיזוק כישורים חברתיים, אמנות ומדיטציה – מעידות על כך שאלו יסודות אוניברסליים בקידום בריאות נפשית. במיוחד ניכרת חשיבותן של פעילויות המעודדות רפלקציה, חוויה חושית ופתרון בעיות בחיי היומיום. שילובן במסגרת יער מאפשר חיזוק נוסף של ההשפעה באמצעות קשר ישיר עם הטבע, בהתאם לתיאוריות פסיכו-אבולוציוניות הרואות בטבע מקור לשיקום רגשי ופיזי.
מגבלות המחקר
למחקר מגבלות אחדות: הנתונים שנאספו מכסים טווח שנים מצומצם יחסית, ורבים מהמחקרים לא כללו פירוט תכניות מלא; סיווג הפעילויות נשען במידה מסוימת על שיקול דעת החוקרים; ולמרות שהושם דגש על סביבה יערנית, תיאוריה המפורט של תנאי היער כמעט שאינו קיים ברוב המחקרים. בעתיד נדרשות בדיקות השוואתיות שיאפשרו לזהות אילו מאפייני יער – סוג העצים, גובה, כיסוי או שיפוע – משפיעים באופן המובהק ביותר על מדדים נפשיים.
מסקנות
המחקר מציע בסיס נתונים רחב לפיתוח תוכניות תרפיה ביער לשיפור בריאות הנפש. זוהו מאפייני תוכניות יעילים, מבני פעילות מגוונים ואלמנטים סביבתיים שיכולים לשמש בתכנון תוכניות מותאמות אישית לדיכאון, חרדה ולחץ. הבנת ההבדלים בין תחומי הידע והקשר בין מאפייני הסביבה לבין מצבי המשתתפים מאפשרת פיתוח מודלים טיפוליים אינטגרטיביים ומבוססי טבע. שילוב מאפייני היער עם פעילויות התמקדות עצמית, ביטוי רגשי ומדיטציה עשוי להניב תוכניות שיקום נפשי יעילות יותר, ולהרחיב את השימוש ביער כמקור טיפולי לבריאות הנפש בקוריאה ובעולם כולו.
מקור
Kim, G., Kang, S., Paek, K., Lee, N., Min, G., Seo, Y., … & Yeon, P. (2025, March). Analysis of Program Activities to Develop Forest Therapy Programs for Improving Mental Health: Focusing on Cases in Republic of Korea. Healthcare, 13(7), 760.
