בשנים האחרונות, הנוכחות של צעירים בזירות הפעילות החברתית הולכת ותופסת תאוצה. מצעדים ברחובות ועד קמפיינים יצירתיים ברשתות החברתיות, בני נוער מובילים מאבקים ציבוריים ודורשים שינוי ממשי במציאות חייהם. אבל למרות החשיפה הרחבה, נדמה שקולם עדיין לא נשמע עד הסוף. מה באמת מרגישים הצעירים על מעורבותם? ואיך הם תופסים את הקשר עם הדור שמעליהם?
כדי להבין לעומק את נקודת המבט של הנוער, יצאו החוקרים למסע ייחודי שבו שוחחו עם פעילים צעירים ושילבו גם שיטה יוצאת דופן במחקר חברתי – יצירת ממים ככלי להבעה וניתוח עצמי. הם ביקשו לדעת מה מרגישים הצעירים לגבי האופן שבו המבוגרים רואים אותם, כיצד הם עצמם מבינים את הפעולה האקטיביסטית שלהם, ואילו סוגים של תמיכה הם באמת היו רוצים לקבל.
מתוך כל אלה עולה שאלה מסקרנת במיוחד. האם המבוגרים באמת מקשיבים, או רק מתיימרים להבין? ואיך נראית סולידריות אמיתית בעיני מי שעדיין לא הגיעו לגיל שמונה עשרה אבל כבר מזמן לא מוכנים לשתוק?
