מאמר שבוחן את דפוסי ההשתלבות של צעירים יוצאי קווקז עם גיוסם לצה"ל. באמצעות תיאוריית ההצטלבויות ומיפוי נתונים של חיילים יוצאי קווקז, המאמר דן בניעות חברתית ובסוגיות מגדריות.
השירות בצה"ל הוא גורם משמעותי בניידות החברתית בקרב ישראלים. השירות הצבאי הוא חובה לרוב אזרחי ישראל, למעט מקרים חריגים. השירות בצה"ל יכול להעניק ליחידים כישורים, ניסיון וקשרים בעלי ערך אשר יכולים להועיל להם במגוון תפקידים באזרחות. צה"ל נחשב למוסד מכובד עבור רבים בחברה הישראלית, והשירות הצבאי נחשב לעיתים קרובות כטקס מעבר ואף ככרטיס כניסה לחברה. כתוצאה מכך, השירות בצה"ל יכול להוות גורם למוביליות חברתית בכך שהוא מספק לאנשים הזדמנויות ויתרונות שאולי לא יהיו זמינים למי שלא משרת. לדוגמה, שירות צבאי עשוי לספק לאנשים גישה לחינוך, הכשרה והזדמנויות הנהגה שיכולות להיות מועילות בקריירה עתידית. בנוסף, שירות צבאי עשוי לספק לאנשים קשרים לאנשים בעלי השפעה ורשתות חברתיות שיכולות לסייע להם בקידום הקריירה שלהם.
מסיבות אלה, שירות בצה"ל יכול להיות גורם משמעותי בניידות החברתית בקרב ישראלים, שכן הוא יכול לספק לאנשים כישורים, ניסיון וקשרים בעלי ערך אשר יכולים להיות מועילים במגוון תחומים ותעשיות. מאותה סיבה עצמה, אי שירות בצה"ל עשוי להוות מחסום לניידות חברתית בקרב ישראלים. במחקר הנוכחי קרומר-נבו ועמיתיה הדנים ביחסי צבא–חברה בישראל ומתמקדים בשאלה האם הצבא מאפשר ניעּות חברתית לחיילים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות או משעתק מצבים של אי שוויון.
