כאשר הורים נפרדים או מתגרשים, המוקד הציבורי והמשפטי נוטה להתרכז בזכויות המשמורת והסדרי הראייה, אך תהליך הגירושין עצמו לעיתים מתגלגל למאבק שבו הילדים נשאבים לעימות ומופעל עליהם לחץ לנתק קשר עם אחד ההורים. תופעה זו, המכונה ניכור הורי, אינה רק ביטוי לעימות משפחתי חריף, אלא מהווה תהליך ממושך ועמוק בעל פוטנציאל לפגיעה פסיכולוגית חמורה ומתמשכת בילד. בעוד שידוע כי לניכור הורי יש השפעות רגשיות שליליות בתקופת הילדות וההתבגרות, פחות ידוע מה קורה כאשר אותם ילדים גדלים. האם הפצעים הללו נרפאים עם הזמן, או שמא נושאים עימם השלכות ארוכות טווח אל תוך חייהם הבוגרים?
מתוך סקרנות להבין האם וכיצד ניכור הורי בילדות ממשיך להשפיע בבגרות, החוקרות ביקשו לבדוק את ההשלכות הרגשיות והנפשיות לטווח הארוך של חשיפה לניכור הורי בקרב ילדים להורים גרושים. הן ביקשו לברר האם קיימת עדות מחקרית לכך שניכור הורי בילדות מייצר קשיים נפשיים מתמשכים, ואם כן מה טיבם, באילו תחומים הם באים לידי ביטוי, ואילו דפוסים חוזרים עולים ממחקרים שונים שנעשו בנושא. לשם כך, הן ביצעו סקירה שיטתית של הספרות המחקרית הקיימת, תוך סינון קפדני של מקורות והתמקדות באוכלוסייה של בוגרים שנחשפו לניכור הורי בילדותם. הממצאים, שחלקם מפתיעים, חלקם מדאיגים, נחשפים לאורך המאמר, ומציעים מבט עמוק על הפצעים השקטים שילדים נושאים איתם מהמאבקים של הוריהם.
