כשחברת סמארטפונים מתחילה להציע חשבון עו"ש, ואפליקציה שמעולם לא הייתה קשורה לבנקאות מאפשרת להחזיק פיקדון מבוטח, נשאלת שאלה שנראית פשוטה אך מטלטלת את אושיות המערכת הפיננסית: האם בנקים עדיין "מיוחדים"? במשך עשורים נהנו הבנקים ממעמד ייחודי, לצד רגולציה מחמירה ותמיכה של רשתות ביטחון ציבוריות כמו ביטוח פיקדונות והלוואות חירום מהבנק המרכזי, בזכות שילוב פונקציות שרק הם ביצעו. אבל גל של יוזמות פינטק, מבנקים דיגיטליים ועד ארנקים אלקטרוניים ופלטפורמות הלוואה בין עמיתים, מתחיל לספק בדיוק את אותם שירותים, לעיתים בלי לשאת באותו נטל רגולטורי ובלי לשלם את אותו מחיר.
כדי להבין מה בדיוק קורה כאן, נבנית מסגרת ניתוח שמפרקת את הפעילות הבנקאית לרכיבי הליבה שלה, בוחנת מה בדיוק הופך בנק ל"בנק" מבחינה כלכלית ורגולטורית, ומשווה בין הפונקציות שמבצעים הבנקים המסורתיים לבין אלה שמבצעות היוזמות הדיגיטליות החדשות. הבדיקה נשענת על סקירת ספרות כלכלית ענפה בנושא, על נתונים ודוגמאות ממדינות שונות, ועל השוואות קונקרטיות בין שירותי בנקאות דיגיטלית מובילים בשוק. מה שעולה מהניתוח מציב סימני שאלה מרתקים לגבי העתיד של הרגולציה הפיננסית, ולגבי השאלה אם המודל שמכיר את הבנקים כמוסדות ולא כפעילויות עדיין רלוונטי בעולם שבו הגבולות בין בנק ליוזמת פינטק מיטשטשים והולכים.
