פלישות ביולוגיות נחשבות לאחד מהאיומים הגלובליים המשמעותיים ביותר על הביודיברסיטה, על שירותי המערכת האקולוגית ועל הכלכלות המקומיות, עם עלות עולמית משוערת של יותר מ-423 מיליארד דולר בשנה שממשיכה לצמוח בקצב מהיר. מדינות מתפתחות רבות, בעלות משאבים מוגבלים להתמודדות עם המשבר, נחשפות לרוב לפגיעה חמורה יותר, אך חסרות כלים שיטתיים למדידת עלות התופעה. מרוקו מציעה מקרה מבחן מעניין במיוחד: קרבתה הגאוגרפית לאירופה, מיקומה כצומת מסחר ותחבורה בין-יבשתי, והמגוון האקולוגי העצום שלה, מהחופים הים-תיכוניים ועד הרי האטלס והמדבריות הדרומיים, הופכים אותה לפתח כניסה טבעי למיני חייזרים פולשים. עד כה לא נערך בה מחקר מקיף שמנסה לאמוד את התפלגות המינים הפולשים ואת הנטל הכלכלי שהם מטילים על המדינה, ומסד הנתונים העולמי המרכזי לנושא זה לא הכיל כלל נתונים ממרוקו.
המחקר הנוכחי יוצא לסגור את החסר הזה ושואל: אילו מינים פולשים מבוססים כיום במרוקו, ומה ההיקף הכלכלי המשוער של הנזקים והעלויות הנלוות להתמודדות עמם? כדי לענות על כך, החוקרים אספו רשימה מקיפה של מינים פולשים באמצעות שילוב של מסדי מידע בין-לאומיים ואזוריים, סקירת ספרות מדעית ואפורה וייעוץ עם מומחים, ולאחר מכן שאבו נתוני עלות ומיקום ממסדי הנתונים הגלובליים הרלוונטיים. בהיעדר נתונים מקומיים ישירים, הם פיתחו שיטת התאמה חדשנית המשלבת תיקוני כוח קנייה ודמיון אקלימי כדי להעריך כיצד עלויות שנמדדו במדינות אחרות עשויות להשתקף במציאות המרוקאית.
הממצאים חושפים תמונה מורכבת של היקף התופעה, של הפערים בין מגזרים ואזורים שונים במדינה, ושל האתגרים המתודולוגיים הכרוכים בהערכת נזק כלכלי במדינה שחסרה נתונים משלה.
