עשרת הדברות הן אולי הטקסט המוכר ביותר במקרא, ובכל זאת הן מופיעות בו פעמיים, בשמות כ ובדברים ה, ובין שני הנוסחים יש הבדלים של ממש. ההבדלים נוגעים לנימוק של השבת, לסדר החמדה, למילים שנוספו או הוחלפו ולמניעים שמאחוריהם. מי קדם למי? ומה עוד מסתתר מתחת לנוסח שהתרגלנו לחשוב עליו כאחד ויחיד?
בשנים האחרונות מתבסס בחקר התורה מודל חדש, שלפיו הטטרטוך עבר עריכה דברימית ואחריה עריכה כוהנית מצומצמת יותר מכפי שסברו בעבר. המאמר בוחן אם המודל הזה מסביר באמת את שני נוסחי הדברות כפי שהם לפנינו, ואם הוא אינו מעריך בחסר את חלקה של היד הכוהנית.
המחבר פורס סקירה של שחזורים מחקריים לדברות, מן המאה התשע עשרה ועד ימינו. הוא מבודד את מה שייחודי לכל נוסח, מנסה להפריד בין שכבות עריכה ומעמיד אותן מול נתונים מן הנביאים ומן הלשון. בדרך הוא נוגע בשאלות מפתיעות, כמו מתי נולדה השבת השבועית, למה יש מי שסופר שנים עשר ציוויים ולא עשרה, ומה אפשר לומר על נוסח קצר שמתאים להיחקק על לוחות אבן.
