שירת דבורה נחשבת ליצירה הקדומה ביותר במקרא, ועדיין היא מעוררת שאלות שלא נסגרו. מי ניצח במלחמה נגד סיסרא: גיבורי ישראל שיצאו "לעזרת ה'", או האל לבדו, "בעזרת ה'"? ההבדל בין שתי האותיות הקטנות האלה נוגע בשאלה גדולה על היחס בין כוח האדם לכוחו של האל, ועל האופן שבו חברה מבינה את עצמה ואת ניצחונותיה.
המאמר שואל אם השירה שבידינו היא יצירה אחת שלמה, או שיד מאוחרת נגעה בה. הוא בודק מה אפשר ללמוד מהשוואה בין תוכן השירה לבין הממצא הארכאולוגי של יישובי ההר בתקופת הברזל, ומה מתגלה כשסופרים את המילים ואת האזכורים של שם האל בכל קטע. כדי להגיע לתשובה נבחנים הרצף התמטי של הטקסט, דפוסי החזרה והמבנה הספרותי, וכן הקבלות לשירה הכנענית מאוגרית ולמסורות של שירה בעל פה. המאמר מציב את השירה אל מול הרקע ההיסטורי והדתי של ימי השופטים ושל ימי המלוכה, ושואל אם מאחורי הנוסח המוכר מסתתרים מאבק אידאולוגי ויד עורכת שביקשה לומר דבר אחר.
מי שמתעניין במקרא, בארכאולוגיה של ארץ ישראל או בשאלה איך נוצרו ונערכו טקסטים קדומים ימצא כאן קריאה חדשה בשירה מוכרת.






