בשנים האחרונות גיל הנישואין באיראן עולה בהתמדה, ובקרב צעירות רבות הרעיון של הקמת משפחה מעורר לא התלהבות אלא היסוס, חשש ולעיתים התנגדות של ממש. מה עובר על אישה צעירה שלומדת באוניברסיטה, גדלה בעיר מסורתית ומוצאת את עצמה בין ציפיות המשפחה והחברה לבין שאיפות אישיות, לימודיות ומקצועיות? ומה היא מרגישה כשהיא מביטה אל עתיד שבו נישואין אינם בהכרח חלק מהתמונה?
המחקר מבקש להבין את החוויה המחיה שמאחורי העמדות האלה, ולא רק למדוד אותן במספרים. שאלת המחקר המרכזית היא: מהי הפנומנולוגיה של עמדות שליליות כלפי נישואין בקרב סטודנטיות? כדי לענות עליה נבחרה האוניברסיטה האסלאמית אזאד בעיר יזד, מקום שבו מסורת עמוקה פוגשת השכלה מודרנית.
החוקרות פנו לגישה איכותנית פרשנית וראיינו בראיונות חצי-מובנים ומעמיקים שתים-עשרה סטודנטיות רווקות שהוגדרו מראש כבעלות עמדה שלילית כלפי נישואין. הראיונות נערכו בפרסית, תומללו ונותחו בקידוד עצמאי ובהשוואה בין חוקרות, ותוצאותיהם נבחנו בכמה קריטריונים של אמינות. התמונה שמתקבלת נשענת על תאוריית ההחלפה החברתית, ומציעה מבט אנושי וקרוב על שאלה שמעסיקה חברות רבות בעולם המודרני.
