מה קורה כשהטבע פולש בחזרה למרחבים שהאדם נטש, ובאיזו מהירות זה מתרחש כשהמדבר, הים והכלכלה הגלובלית פועלים בקצב מהיר במיוחד? מאמר זה בוחן את מושג ה"נוף השלישי" שפיתח הבוטנאי והפילוסוף הצרפתי ז'יל קלמון: אותם שטחים שיוריים, מוזנחים או בלתי מנוצלים, המצויים בין הטבע לסביבה המעוצבת בידי אדם, ומתאפיינים בארעיות, בחוסר קביעות ובביו-דיוורסיטי אינטנסיבי. השאלה המרכזית שהמאמר מבקש לבחון היא כיצד מתגלה תופעה זו בהקשר ייחודי וקיצוני כמו האמירויות הערביות המאוחדות, שם קצב הפיתוח הנדל"ני המהיר, האקלים המדברי הקיצוני והדינמיקה החברתית-כלכלית משנים לחלוטין את הדימוי המוכר של הנוף השלישי מאירופה. במקום תהליכי הזנחה איטיים בני עשרות ואף מאות שנים, מוצעת כאן תפיסה חדשה של "נוף נזיל מבני", המושתתת על מסגרת רעיונית מבאומן ועל תפיסות פנומנולוגיות של מקום, זמן וזיכרון. באמצעות מיפוי צילומי שיטתי של אתרים נבחרים באמירויות, הכולל כפרים נטושים, מבנים תעשייתיים ופרבריים מתפוררים ומחצבות פעילות ומוזנחות, מנסה המחקר לעמוד על האופן שבו נוף שכזה נתפס, חש ומתפענח בתוך פרק זמן דחוס וחולף. מסע בין תיאוריה פילוסופית, אמנות נוף וניתוח מקום מזמין הצצה לעולם שבו הרס, שיקום והתחדשות טבעית מתערבבים זה בזה במהירות בלתי צפויה.
Rural community revitalization through disaster tourism in Japan
מה קורה לקהילה כפרית כשהיא הופכת בעל כורחה לאתר תיירות זיכרון? יותר מעשור לאחר רעידת האדמה והצונאמי הגדולים ממזרח יפן, שקטלו כ-20,000 בני אדם והחריבו
