אדם סמית' (Adam Smith) היה פילוסוף וכלכלן סקוטי בן המאה השמונה עשרה, הנחשב לאחד מאבות הכלכלה המודרנית. הגותו עסקה באופן שבו אינטרסים אישיים, חלוקת עבודה, מסחר ומוסדות חברתיים מעצבים את הפעילות הכלכלית ואת החברה. בספרו עושר העמים (1776) בחן את מקורות השגשוג הכלכלי ואת תפקידם של השווקים, ובספרו תאוריה של הרגשות המוסריים (1759) עסק באמפתיה, בשיפוט מוסרי ובהתנהגות חברתית. הגותו משלבת בין שאלות כלכליות לבין עיסוק במוסר, בצדק וביחסים בין הפרט לחברה.
מאמרים אקדמיים על אדם סמית' עוסקים בסוגיות כגון היחסים בין האינטרס האישי לטובת הכלל, משמעות מושג היד הנעלמה, תפקידה של חלוקת העבודה בהתפתחות הכלכלית, והקשר בין הגותו הכלכלית לתפיסותיו המוסריות. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד יש לפרש את תפיסת האדם של סמית', מהו תפקידה של המדינה בהסדרת השווקים, כיצד השפיעו רעיונותיו על התפתחות הקפיטליזם, וכיצד ניתן להבין את הגותו בהקשרים של אי שוויון וצדק חברתי. מגמות עכשוויות במחקר כוללות בחינה מחודשת של רעיונותיו בהקשר של גלובליזציה, כלכלה התנהגותית, אחריות חברתית וקיימות, וכן דיון ביחסים בין שווקים, מוסדות חברתיים וערכים מוסריים.
