ילדים רבים שותקים בכיתה או בגן, אבל מדברים בחופשיות בבית. כך נראית שתיקה סלקטיבית, הפרעת חרדה שמתחילה בילדות ונשארת לא מוכרת לרבים. הורים ומורים מתמודדים עם השאלה מה יקרה לילד הזה בעוד שנים. האם השתיקה תיעלם מעצמה, האם תישאר גם בבגרות, ומה יקרה לילדים האלה בתחומי חיים אחרים? התשובות חשובות לתכנון הטיפול, לקביעת משך המעקב ולפיתוח דרכים למנוע קשיים בעתיד. למרות זאת, הידע על מהלך ההפרעה לאורך שנים מפוזר בין מחקרים קטנים ישנים וחדשים, והיה חסר מי שיאסוף אותו.
השאלה המרכזית של הסקירה היא מה ידוע על התוצאות ארוכות הטווח של שתיקה סלקטיבית. היא בוחנת כמה זמן נמשכים התסמינים, אילו הפרעות נפשיות מופיעות בהמשך החיים, האם נחקרה אובדנות, אילו טיפולים ניתנו, ואילו גורמים קשורים למהלך ההפרעה.
החוקרים ערכו סקירה שיטתית לפי הנחיות PRISMA, עם פרוטוקול שנרשם מראש. הם חיפשו בחמישה מאגרי מידע מרכזיים מראשית קיומם ועד ספטמבר 2023, וסרקו אלפי כותרות בעבודה של שני סוקרים עצמאיים. נכללו רק מחקרים עם אבחנה קלינית ומעקב של שנתיים לפחות. איכות המחקרים הוערכה בכלי ייעודי, והממצאים סוכמו בצורה תיאורית. מה שנמצא יכול לשנות את האופן שבו מסתכלים על ילד שותק, והוא אינו מובן מאליו.
