עשרים שנה אחרי המלחמות שפירקו את יוגוסלביה וקרעו את היחסים בין סרבים לקרואטים, מתרחשת תופעה מפתיעה: אלפי תיירים סרבים נוהרים דווקא לחופי קרואטיה לבלות בהם את חופשותיהם. איך זה שיעד שהיה שייך פעם לאויב הופך למוקד משיכה תיירותי? האם החוף האדריאטי הקסום מצליח לגבור על זיכרונות כואבים ומתחים פוליטיים שעדיין מהדהדים באזור?
מחקר זה יוצא לבחון לעומק את חוויית התיירים הסרבים בקרואטיה, ומנסה להבין אילו גורמים באמת קובעים את שביעות רצונם מהחופשה, ואילו מהם מנבאים את העמדה הכללית שלהם כלפי המדינה כיעד תיירותי. האם מדובר בתשתיות, בשירותים, בתחושת ביטחון, או שמא ביופיו הטבעי של החוף עצמו? והאם עדיין קיימת רתיעה משיחה גלויה על העבר המשותף הכואב?
כדי לענות על השאלות הללו נערך סקר רחב היקף בקרב תושבי חמש ערים מרכזיות בסרביה, שכלל שאלון מובנה שנבדק תחילה במחקר פיילוט. הממצאים חושפים תמונה מרתקת על האופן שבו תיירות עשויה לשמש גשר עדין בין עמים שהיו פעם יריבים, ועל היעדים הספציפיים לאורך החוף הקרואטי שמצליחים למשוך את לב התיירים הסרבים יותר מכל.
