הפרעת קשב וריכוז מוכרת בעיקר כאבחנה של ילדות, אך מחקרים מראים שכ-65% מהילדים המאובחנים ממשיכים להתמודד עם תסמינים גם בבגרותם. מה שפחות מדוברת היא התופעה הנלווית: מבוגרים רבים עם ADHD מתמודדים גם עם הפרעות נפשיות נוספות, ולעיתים עם יותר מאחת בו זמנית. עד כמה שכיחה התופעה הזו באמת, וכיצד היא משתווה בין מי שאובחן עם ADHD למי שלא?
מאמר זה מציג סקירה שיטתית שבחנה את השאלה הזו לעומק, תוך ניסיון למפות את שיעורי התחלואה הנפשית הנלווית בתחומים שונים, ובהם הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות שימוש בחומרים והפרעות אישיות, בקרב מבוגרים עם ומבלי ADHD. החוקרים סרקו אלפי מאמרים שפורסמו על פני יותר משלושים שנה, במסדי נתונים מובילים בתחום הרפואה והפסיכולוגיה, וסיננו אותם בקפדנות על פי קריטריונים ברורים הנוגעים לאבחון ולעיצוב המחקר. המחקרים שנבחרו כיסו לא רק אוכלוסיות כלליות אלא גם אוכלוסיות קליניות ואוכלוסיית אסירים, שבהן שיעורי ADHD ותחלואה נלווית עשויים להיות גבוהים במיוחד.
הממצאים חושפים תמונה מורכבת של קשרים בין ADHD להפרעות נפשיות נוספות, ומעלים שאלות מעניינות באשר למנגנונים המשותפים העומדים מאחורי קשרים אלה, ולדרך שבה ניתן לשפר את האבחון והטיפול הקליני באוכלוסייה הבוגרת.
