כשהעיר נעצרת, לאן הולכת הפשיעה? באביב 2020 נסגרו בסן פרנסיסקו חנויות ומשרדים, רחובות מרכזיים התרוקנו, ואלפי עסקים נותרו ללא עין פקוחה במשך חודשים ארוכים. בשנים שקדמו למגפה אפשר היה כמעט לצפות מראש היכן ייפרצו עסקים: אותם אזורים, אותם רחובות, אותן נקודות חמות שחוזרות שנה אחרי שנה. אבל מה קורה למפה הזאת כששגרת החיים העירונית משתבשת כמעט לגמרי?
המחקר שואל אם הסגר שינה לא רק את כמות הפריצות המסחריות, אלא גם את המקום שבו הן מתרחשות, והאם הריכוזים המוכרים שרדו את המשבר. השאלה חשובה לכל מי שעוסק בשיטור, בתכנון עירוני ובהקצאת משאבים, שכן מדיניות שנשענת על נקודות חמות קבועות עלולה לפספסת מציאות חדשה.
החוקרים השוו כמעט שני עשורים של דיווחי משטרה גיאוקודדים מהפורטל הפתוח של העיר, מ-2003 ועד אמצע 2021, לתקופת ההגבלות. הם חילקו את העיר לרשת של תאים קטנים, מיפו את דפוסי הפריצות לפני ואחרי הסגר, והשתמשו במבחן סטטיסטי ייעודי להשוואת דפוסים מרחביים, כולל תיקון לריבוי השוואות. כך ניסו להבחין בין שינויים אמיתיים לבין רעש אקראי, ולבדוק אילו אזורים השתנו ובאיזו עוצמה.
