יהודים אמריקאים נחשבים זמן רב לאחת הקבוצות הלבנות הליברליות ביותר בכל הנוגע לגזע. הם תומכים באינטגרציה, מביעים יחס חיובי כלפי אפרו-אמריקאים ונוטים לראות את עצמם כבעלי ברית טבעיים של מאבקי שוויון. אבל כשבוחנים את הנתונים מקרוב, מתגלה שהתמונה הכוללת מסתירה פערים עמוקים בין יהודים בעלי נטייה פוליטית שונה, פערים שמעלים שאלות על מה שעומד מאחורי הדימוי המוכר.
קיץ 2020, אחרי רצח ג'ורג' פלויד, היה רגע שבו סוגיית הגזע עלתה לראש סדר היום האמריקאי, והקהילה היהודית נאלצה גם היא לנקוט עמדה. איך יהודים מדברים על המחאות ועל תנועת Black Lives Matter? אילו מילים, דימויים וסיפורים הם בוחרים כדי להסביר את עמדתם, ומה הם מספרים על עצמם ועל ההיסטוריה היהודית בדרך?
כדי לברר זאת, ערכו החוקרות ראיונות עומק בזום עם שלושים יהודים בעלי הכנסה נמוכה באזור פילדלפיה, ממגוון פוליטי ודתי. הראיונות נערכו בתקופת הסערה עצמה, ובמסגרת מחקר רחב יותר על התמודדות הורים עם משבר הקורונה. המראיינות נמנעו בכוונה משאלות ישירות על גזע, ולכן הדברים שעלו נאמרו בשיחה טבעית. החוקרות ניתחו את הנרטיבים באמצעות מסגרת מושגית של גזענות עיוורת צבע, ובדקו אילו טיעונים חוזרים, מי משתמש בהם, ואילו קולות חריגים מתגלים בתוך הקבוצות.
