הבנת הנקרא היא מיומנות יסודית וקריטית המסייעת להצלחת התלמידים בלימודים ובהמשך החיים. מעבר ליכולת לקרוא מילים ולהפענח אותן, המשמעות האמיתית של הקריאה טמונה ביכולת להפיק משמעות אמיתית מטקסט כתוב, דבר המשפיע עמוקות על הישגים אקדמיים והשתלבות בחברה המודרנית. עם זאת, ההצלחה בתהליך זה קשורה לא רק לכישורים קוגניטיביים אלא גם למוטיבציה הפנימית של הלומד ותחושת הדימוי העצמי שלו, כלומר כיצד הוא תופס את יכולותיו ואת עצמו כבעל יכולת ללמוד ולהצליח. נושא זה מעניין במיוחד כאשר בוחנים תלמידים בסביבת חינוך מגוונת, כמו בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, שבהם קיימים הבדלים תרבותיים, חברתיים ואף מגדריים שעשויים להשפיע על ההישגים במבחני הבנת הנקרא ועל המוטיבציה והדימוי העצמי.
שאלת המחקר שעמדה במרכז הייתה האם קיימים קשרים מובהקים בין הישגים בהבנת הנקרא לבין מוטיבציה לקריאה ודימוי עצמי בקרב תלמידי כיתה ד' בשני סוגי בתי הספר, וכיצד משתנים משתנים אלו בהתאם לסוג בית הספר ולמגדר התלמידים. החוקרים ביקשו להבין כיצד משתלבים הגורמים הקוגניטיביים-לימודיים עם הגורמים המוטיבציוניים-רגשיים בסביבה חינוכית שבה קיימת שונות מגזרית ומגדרית. כדי לבדוק זאת, נבחר מדגם של תלמידים מכיתה ד' בשני בתי ספר ממחוז חיפה, והם עברו מבחן הבנת הנקרא הרשמי של משרד החינוך שכלל מבחני טקסטים מסוגים שונים – ספרותיים ועמודים – לצד מילוי שאלונים מתוקפים להערכת המוטיבציה לקריאה והדימוי העצמי.
במחקר נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות לבחינת הבדלים והשוואות בין הקבוצות השונות וכן לבדיקת קשרים בין משתנים, תוך שמירה על מהימנות ואמינות כלי המדידה. עם זאת, תוצאות המחקר המעמיקות והשונות שמצאו בין הקבוצות השונות והמשמעויות שלהן הושארו לפרקים העיקריים של המאמר, ומזמינות את הקוראים להעמיק ולהבין את הקשרים המורכבים בין קריאה, מוטיבציה ותפיסת עצמית בהקשר החינוכי-תרבותי.
