כשאנחנו שוכבים בסורק MRI ומנסים לא לחשוב על כלום, אות ה-fMRI של המוח ממשיך לרטוט. חלק מהתנודות האלה אינו קשור לפעילות עצבית כלל. הוא נובע מהנשימה, מפעימות הלב ומשינויים בלחץ הדם, תהליכים שהמערכת העצבית האוטונומית מכוונת ברקע. בדרך כלל חוקרים מנקים את התנודות האלה מהנתונים כרעש. אבל מה אם הרעש הזה הוא בעצם מקור מידע על מצב כלי הדם במוח, על זרימת הדם ועל גמישות העורקים?
ככל שהאדם מזדקן, כלי הדם משתנים: העורקים מתקשחים, לחץ הדופק עולה וקצב הזרימה משתנה. השאלה המרכזית היא האם אפשר לזהות את השינויים האלה בתוך אות ה-fMRI עצמו, כשהמוח במנוחה, ואם כן, האם הם מתפתחים בקצב קבוע לאורך החיים או שיש רגע שבו משהו מתחיל להשתנות בקצב אחר.
החוקרים ניתחו נתוני מנוחה של 400 מבוגרים מהמאגר הציבורי Lifespan HCP-Aging, בגילים 36 עד 90. הם חיברו בין אות ה-fMRI בקליפת המוח ובאזורים נוספים לבין הקלטות של הנשימה ושל קצב הלב, בדקו את העיתוי ואת עוצמת הצימוד ביניהם, והשוו אותם למדדי מבנה המוח, לזרימת הדם ולרמת העירנות. התוצאה מציעה מבט חדש על נתונים שרבים רגילים לזרוק.
