כמה זמן אדם יכול להישאר ממוקד באמת? לא בממוצע, ולא רק לפי מהירות התגובה או מספר הטעויות, אלא ברצף אחד, בלי להתפזר. היכולת הזאת משפיעה על נהיגה בטוחה, על למידה ועל עבודה, ובכל זאת רוב הכלים שמודדים קשב מתמשך מספרים לנו על הביצוע הכולל במשימה ולא על משך הזמן שבו הקשב נשאר יציב. אפילו המחקר על ירידה בערנות לאורך משימה מראה שהביצוע נחלש, אך אינו עונה על השאלה כמה זמן נמשך מצב קשבי טוב.
המחקר הזה מציע דרך חדשה להסתכל על העניין, מדד שנקרא "טווח קשב", ושואל אם הוא באמת מוסיף משהו על המדדים המוכרים. האם הוא שונה מהם? האם הוא משתנה בין ילדים, מבוגרים צעירים ומבוגרים מבוגרים, ובאיזה דפוס? והאם הוא קשור לקשיי קשב שהורים מדווחים עליהם אצל ילדיהם?
החוקרים ניתחו נתונים של 262 משתתפים בגילאי 7 עד 85, שביצעו משימת קשב חזותית של כשש דקות, שבה היה עליהם להגיב לגירויי מטרה ולהימנע מתגובה לגירויים אחרים. מתוך זמני התגובה ומהשגיאות חושבו הרצפים הרצופים של ביצוע יציב ללא סטיות, והם הושוו למדדי הקשב המסורתיים, לקבוצות הגיל ולשאלוני הורים על תסמיני חוסר קשב. מי שמתעניין באופן שבו אפשר למדוד קשב לאורך זמן, ובשאלה מה המדדים הרגילים מפספסים, ימצא כאן גישה מעניינת.
