דוגמאות

"למדתי לעשות שתיקה": סיפורה של שותפות דיאלוגית בין מכללה לבית ספר יסודי לשם קידום תהליכי חשיבה מסדר גבוה

מאמר אקדמי להורדה בחינם (pdf)

איך לצטט לפי APA

ביגמן, ז' ופריד, ט' (2021). "למדתי לעשות שתיקה": סיפורה של שותפות דיאלוגית בין מכללה לבית ספר יסודי לשם קידום תהליכי חשיבה מסדר גבוה. שנתון שאנן, כו, 179-195.

קבל סיכום בעברית של המאמר

איך יוצרים שינוי אמיתי בדרכי ההוראה בכיתה, לא באמצעות הרצאה חד-צדדית מהאקדמיה אל השדה, אלא דרך שיח אמיתי בין שווים? מודל "אקדמיה-כיתה", שהתפתח מגרסאות בין-לאומיות המוכרות כ-PDS, מבקש לשנות את מערכת היחסים המסורתית בין מכללות להכשרת מורים לבין בתי ספר, ולהחליף יחסים היררכיים בשותפות שבה כל צד תורם מהידע שלו. אך האם שותפות כזו יכולה להצליח בפועל, ואילו תנאים נדרשים כדי שהיא תוביל לשינוי פדגוגי של ממש?

מאמר זה מתאר מחקר שליווה שנה ראשונה ומכוננת של שותפות בין צוות הדרכה במכללה לבין צוות מורות בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי לבנות, שבה הוגדרה מטרה ברורה: קידום דרכי הוראה המטפחות חשיבה מסדר גבוה בקרב התלמידות. השאלה המרכזית שהמחקר בוחן היא מהם המאפיינים של שותפות דיאלוגית שתרמו לקידום תהליכים פדגוגיים בבית הספר, ובאיזה אופן תרמה השותפות הזו להתנסות המורות בדרכי הוראה חדשות. באמצעות ניתוח פרוטוקולים של מפגשי צוותים, רפלקציות של המורות והחוקרות ורשימות שדה, ובאמצעות גישה איכותנית של תאוריה מעוגנת בשדה, מתחקה המחקר אחר האופן שבו נבנה שיח בין מכללה לבית ספר, ומה קורה כשמעניקים לו מרחב אמיתי להתפתח.

ad

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Reform ripples: The role of recontextualization in scaling up

התערבויות חינוכיות יכולות להשפיע באופן נרחב על המחוזות בהם הן מיושמות, מעבר לתוצאות המיועדות להן. ההשפעות החיוביות האפשריות כוללות צמיחה כלכלית משופרת, מעורבות קהילתית מוגברת,

לצפיה ←

עברית, ערבית ושפת האומנות: הוראה משותפת דו-לשונית במוזיאונים כגשר למודעות רב-לשונית ורב-תרבותית בקרב סטודנטים להוראה

בישראל, שבה מערכות החינוך היהודית והערבית נפרדות כמעט לחלוטין, נדיר למצוא מרחבים שבהם סטודנטים משתי הקבוצות לומדים ופועלים יחד באמת. אבל מה קורה כאשר מוזיאון

לצפיה ←