דוגמאות

מחשבת הגוף של אהרון אפלפלד מ׳מכוות האור׳ עד ל׳הזעם עוד לא נדם׳

מאמר אקדמי להורדה בחינם (pdf)

איך לצטט לפי APA

ליפסקר, א' (2010). מחשבת הגוף של אהרון אפלפלד: מ׳מכוות האור׳ עד ל׳הזעם עוד לא נדם׳. ראשית: עיונים ביהדות, ב, 271-288.

קבל סיכום בעברית של המאמר

מה קורה לגוף של פליט שנעקר מאירופה ונטוע בארץ חדשה, ומה הוא יודע שהמילים אינן יודעות? שתי נובלות של אהרון אפלפלד מציבות במרכזן גופים פגועים: נערים שנאספו מחוף איטליה והובאו לחוות נוער ליד יפו, וגבר גידם שמסמן את גדמו כאות לזהות יהודית. בעולם הזה הדיבור הקולקטיבי נשמע חשוד, והגוף, עם פצעיו, שיניו התותבות, עינו האחת של דמות אחת וזרועו הכרותה של אחרת, הופך לעד היחיד שאפשר לסמוך עליו.

המאמר שואל אם שתי היצירות, "מכוות האור" ו"והזעם עוד לא נדם", מנסחות יחד מחשבה אחת על הגוף: איך הוא משמר קיום שאוים בהשמדה, איך הוא כותב ומדבר כשהשפה נשברת, ואיך הוא נושא זהות. השאלה נוגעת בלב הספרות העברית שאחרי השואה, ביחס בין זיכרון, כאב ושפה, ובמה שנדרש מן המהגר כדי להפוך לישראלי.

החוקר קורא את שתי הנובלות קריאה צמודה, ומציב אותן במרחב ספרותי שאפלפלד בונה כטריטוריה אוטונומית עם חוקים משלה. הוא מצרף אליהן מקורות מן הספרות העברית, מן המסורת היהודית ומן הפנומנולוגיה של הגוף, ומשרטט מהם רצף יצירה אחד. מי שמתעניין בפצע כמטפורה לכתיבה, בברית המילה כסימן וכמילה, ובשאלה מה נותר מן האדם כשהגוף הוא כל מה שיש לו, ימצא כאן קריאה חדשה בסופר שהשתיקה שלו רועמת.

ad

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Haredi Fundamentalism in the State of Israel

כיצד הופכת קהילה שמבקשת להתבדל מהמודרנה ולשמר אורח חיים דתי טהור, לאחד הכוחות הפוליטיים והחברתיים המשמעותיים ביותר במדינה מודרנית? היהדות החרדית בישראל היא תופעה ייחודית:

לצפיה ←