המאמר של יהושע (שוקי) שי על המאמר השינוי שעברה המערכת הבנקאית בישראל בשנים האחרונות במרכזו המעבר ממודל של בנקים עם גרעין שליטה למודל שבו הבנקים בלי גרעין שליטה. המאמר דן בשינויים הרגולטוריים הנדרשים ובבעיות הכרוכות בהתאמה למצב החדש.
קיימים מספר אתגרים רגולטוריים הניצבים בפני הרגולטורים כאשר הם מתמודדים עם בנקים ללא גרעין שליטה. אחד האתגרים הוא היעדר מקבל החלטות יחיד בבנק. ללא גרעין שליטה, יכול להיות שיש מספר צדדים עם עניין בפעילותו של הבנק, דבר שיכול להקשות על הרגולטורים לזהות וליצור קשר עם גוף אחד שאחראי לקבלת החלטות בבנק. זה יכול ליצור קשיים בעבור הרגולטור לפקח ביעילות על הבנק ולוודא שהוא תואם לדרישות רגולטוריות. אתגר נוסף לרגולטורים קשור בפוטנציאל לניגוד אינטרסים בין הצדדים השונים בעלי עניין בבנק. ללא גרעין שליטה, ייתכנו אינטרסים מתחרים בין בעלי העניין השונים, מה שעלול להקשות על הבנק לקבל החלטות שהן לטובת המוסד כולו. פעולות אלו יכולות ליצור סיכונים עבור הבנק ועבור לקוחותיו, ועשויות לחייב פיקוח נוסף מצד הרגולטורים על מנת לצמצם סיכונים אלה. לבסוף, רגולטורים עשויים לעמוד בפני אתגרים של זיהוי וטיפול בסיכונים פוטנציאליים בבנקים ללא גרעין שליטה. ללא גוף אחד שאחראי בסופו של דבר לקבלת החלטות בבנק, ייתכן שיהיה קשה יותר לרגולטורים לזהות ולטפל בסיכונים פוטנציאליים מבעוד מועד. באופן כללי, אתגרי רגולטוריים הקשורים לבנקים ללא גרעין שליטה עשויים להיות מורכבים ועשויים לחייב משאבים ומאמצים נוספים מצד רשויות רגולטוריות על מנת לפקח ביעילות ולבקר מוסדות אלה.
במאמר, שי דן באתגרים הרגולטוריים הספציפיים למקרה הישראלי, ומנתח אותם באמצעות הרעיון התיאורטי של בעיית הנציג.
