הבידוד, החשש להידבק ולהדביק את מי שאהוב עלינו, אי הוודאות שמלווה כל יציאה מהבית, האם לפעול או לחכות. מגפת הקורונה לא רק סיכנה את הבריאות הפיזית שלנו, היא טלטלה משהו עמוק יותר בדרך שבה אנחנו חווים את עצמנו, את הקרובים אלינו ואת העולם שסביבנו. אבל האם אפשר בכלל למפות את כל הפחדים הכאוטיים האלה לכדי מבנה אחד ברור? יש היגיון פנימי לאופן שבו הפחד מהגוף, מהאנשים הקרובים, מהמידע ומהפעולה עצמה שוזרים ביניהם ומזינים זה את זה?
מתוך ניסיון להבין את החוויה הרגשית המורכבת של התקופה, מוצעת כאן מסגרת פסיכולוגית מסודרת המחלקת את הפחד הקולקטיבי לארבעה תחומים מרכזיים, כאשר כל תחום מכיל בתוכו שני צדדים לכאורה מנוגדים המתקיימים זה לצד זה. ההצעה נשענת על תיאוריות מבוססות בפסיכולוגיה, מתאוריית ההתקשרות ועד להטיות קוגניטיביות מוכרות, וממנה גם נגזרות דרכים מעשיות להתמודדות עם כל אחד מהתחומים הללו.
