גניבה, שקר, הטרדה ופגיעה בעמיתים עולים לארגונים ביוקר רב, ולכן מנהלים וחוקרים מחפשים כבר שנים דרכים לצמצם אותם. רוב ההסברים עוסקים בעובדים שפועלים מתוך אינטרס אישי או נקמה. אבל יש גם סטייה שאינה מכוונת, כזו שמתרחשת כי אדם פשוט לא שם לב שהמצב שלפניו טומן בחובו שאלה מוסרית. האם ארגון יכול ללמד את עובדיו להבחין בממד האתי של ההחלטות היומיומיות ולהרהר בו? ומה קורה כשמערכת ניהול משאבי האנוש כולה, מהמיון והדרכה ועד התגמול והסנקציות, מכוונת במפורש לפיתוח אתיקה ולא רק לשיפור ביצועים?
המאמר בוחן את השאלה הזו דרך תיאוריית ההתפתחות המוסרית. הוא מתמקד במושג הקשב המוסרי, היכולת לתפוס מוסריות במצבים ולשקול אותה שוב ושוב, ובודק אם הוא המנגנון שמקשר בין מדיניות ארגונית להתנהגות בפועל. החוקרים גם שואלים אם ההשפעה זהה לכולם, או שמגדר ורמת הכנסה משנים את התמונה.
המחקר נערך בעסקים קטנים ובינוניים בפקיסטן ונעשה בשלושה גלים לאורך כשנה וחצי. עובדים דיווחו על מערכת ה-HRM בארגונם ובהמשך על הקשב המוסרי שלהם, ומפקחים דירגו את ההתנהגות הסוטה בשלב מאוחר יותר. הניתוח נשען על 232 תגובות מ-84 ארגונים ועל מודלים רב-רמתיים.






