מה משותף לחוסר אמון בפוליטיקאים ולחוסר אמון במדענים? בשנים האחרונות החוקרים מבחינים בין פופוליזם פוליטי, הרואה בעם הפשוט והטהור קורבן של אליטה מושחתת, לבין פופוליזם הקשור למדע, שבו האליטה היא האקדמיה, והשכל הישר וחוש הבטן של האדם הפשוט אמורים לגבור על מומחים. השאלה אם מדובר בשתי תופעות נפרדות או בביטויים של אותה מנטליות כללית נשארת פתוחה, ויש לה חשיבות רבה בעולם של מגפות, מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה.
סלובקיה היא זירה מרתקת לבחינת השאלה. מצד אחד האמון במדענים בה גבוה יחסית, ומצד שני האמון הפוליטי נמוך, אמונות בקונספירציות רווחות והפופוליזם הפוליטי הוא מסורת ותיקה. מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בשווייץ, באוסטריה ובגרמניה, ולכן מעט ידוע על מזרח ומרכז אירופה.
החוקרים שאלו כמה קשורים שני סוגי העמדות זה לזה, כמה אנשים באוכלוסייה מחזיקים בהן, ומי נוטה לאמץ אותן. לשם כך הם סקרו באופן מקוון מדגם של יותר מ-600 סלובקים, מותאם לאוכלוסייה לפי מגדר, גיל, השכלה ואזור מגורים, והשתמשו בסקאלות מקובלות למדידת פופוליזם פוליטי ומדעי. הם בחנו גורמים דמוגרפיים, דתיות והשקפה פוליטית, וגם משתנים פחות צפויים, כמו תחושת קיפוח יחסי, אמון באינטואיציה ואמונה בטענות פסבדו-מדעיות. נראה שהתשובות עשויות להפתיע גם מי שחושב שהוא יודע מי הם הפופוליסטים.
