יום אחד ראשון בשטח, וסיפור מוזר במיוחד: עובד הואשם בגניבת כוס קפה, הוגשה נגדו תלונה במשטרה, והוא הושעה מעבודתו בהמלצת ההנהלה הבכירה. איך אירוע כה זניח הפך לעילה מספקת לגירוש עובד ממקום עבודתו? האם מדובר בסכסוך אישי חריג, או שמא בביטוי למנגנון עמוק ומוסתר יותר הפועל בתוך ארגונים?
מאמר זה בוחן את תופעת ההדרה, ההתעלמות והגירוש במקומות עבודה מזווית שונה מהמקובל. בעוד שהספרות המחקרית נוטה להסביר התנהגות פוגענית במקום העבודה כתוצר של דינמיקה בין "קורבן" ל"מקרבן", המחקר הנוכחי מבקש לבחון האם ההסבר האמיתי טמון דווקא במבנה הארגוני עצמו, בנהלים, במדיניות המותג ובאינטרסים הפוליטיים של הארגון. השאלה המרכזית: מה מניע ארגונים לייצר, ולעיתים אף לדרוש, השתקה של עובדים מסוימים, ואילו מנגנונים סמויים מאפשרים זאת תחת מעטה של תקינות ומקצועיות?
כדי לענות על כך נערך מחקר אתנוגרפי מעמיק שנמשך כשמונה חודשים בתוך מחלקת ניתוחים בבית חולים גדול בשוודיה, שכלל תצפיות שוטפות, ראיונות עם הנהלה וצוות, וניתוח מדיניות ונהלים פנימיים. המחקר חושף שכבות מפתיעות של פוליטיקה ארגונית שמתקיימות מתחת לפני השטח, ומזמין הצצה לעולם שבו החלטות גורליות על עתידם של עובדים מתקבלות בדרכים לא צפויות כלל.
