כשאנחנו מאזינים לקריינית שמדווחת על אירוע דרמטי, ולאחר מכן קוראים כתבה על אותו אירוע עצמו, האם אנחנו נחשפים לאותה מידה של "תוכן" בכל משפט? בלשנים מדברים על צפיפות לקסיקלית, שיעור המילים הנושאות משמעות מתוך כלל המילים בטקסט, ולפי גישה מוכרת בתחום, שפה מדוברת וכתובה אמורות להיבדל זו מזו באופן ברור. השאלה הזאת חשובה לא רק לבלשנים. היא נוגעת לאופן שבו מידע מגיע אלינו מכלי התקשורת, ואפילו להערכה של טקסטים בהוראת אנגלית ובמדידת התקדמותם של לומדים.
המחקר מתמקד בסיקור של אחד האירועים הגדולים של 2021, השתלטות הטליבאן על אפגניסטן, כפי שסיקרה אותו רשת BBC. החוקרים שואלים מהי הצפיפות הלקסיקלית של חדשות מדוברות לעומת חדשות כתובות, ואילו סוגי מילים הם אלה שמרכיבים אותה בשני המקרים.
לצורך הבדיקה נאספו חמש כתבות מדוברות מערוץ היוטיוב של BBC וחמש כתבות כתובות מאתר החדשות שלה, כולן מאוגוסט 2021. את הכתבות המדוברות תמללו, ואז ספרו ידנית את המילים בכל טקסט, סיווגו אותן לפי מחלקות דקדוקיות וחישבו את היחס בנוסחה מקובלת בספרות. התוצאה היא מבט מפורט אל מבנה השפה שמאחורי הכותרות, עם דוגמאות מתוך הטקסטים עצמם, ואל השאלה אם ההבחנה המסורתית בין דיבור לכתב מחזיקה מעמד בעולם החדשות המודרני.






