במחנות הפליטים של קוקס בזאר שבבנגלדש חיים כיום מאות אלפי בני רוהינגה שנמלטו ממיאנמר. החיים שם מתנהלים בצפיפות, בלי זכות לעבודה רשמית, עם לימודים מוגבלים ועם חשש מתמיד מפגיעה. בתנאים כאלה נשאלת השאלה מה קורה לאחת ההחלטות האישיות והמשפחתיות המשמעותיות ביותר: מתי מתחתנים ומתי מביאים ילדים. נישואי ילדים והיריון בגיל צעיר קשורים בפגיעה בבריאות ובעתיד של נערות, אבל מעט ידוע על האופן שבו משבר ממושך משנה את הנורמות, את ההעדפות ואת מה שהצעירים עצמם מרגישים שהם יכולים לבחור.
המחקר מבקש להבין כיצד העקירה והחיים במחנה השפיעו על הנורמות ועל הגורמים שמאחורי נישואי ילדים ולידה מוקדמת, מנקודת המבט של צעירות וצעירים בני 15 עד 24. מה נחשב לגיל נישואים מתאים, מי מחליט, ובמה זה שונה מהחיים במיאנמר? ובמה שונה החוויה של נשים וגברים?
החוקרים פעלו בשלושה מחנות באוקיה במסגרת מחקר רחב יותר. באביב 2023 הם ערכו 49 ראיונות עומק ו-16 קבוצות מיקוד עם צעירים נשואים ורווקים משני המינים. בראיונות השתמשו בציר זמן של היסטוריית חיים, ובקבוצות המיקוד בדיאגרמות ון שדירגו את השפעתם של גורמים שונים על החלטות. נתוני הראיונות נותחו באופן שיטתי תוך בחינת הבדלים לפי מגדר, מצב משפחתי וגיל. המחקר כולל גם קולות של גברים, שנשמעים לעיתים רחוקות בדיון על נישואי ילדים, ומציג את התשובה המשתקפת בכותרת: "איזו אפשרות אחרת הייתה לי?"
