בנובמבר 2022 ChatGPT צבר מיליון משתמשים בתוך חמישה ימים, ומאז נדמה שהעולם מנסה להדביק את הקצב. מערכות שכותבות, מציירות, ממציאות ואפילו מסייעות בהחלטות שיפוטיות מאתגרות הנחה עתיקה של המשפט: שהחלטות מתקבלות בידי בני אדם ועל פי כללים. כשטכנולוגיה כזו נכנסת לחיינו, נשאלת השאלה אם הדין הקיים עדיין מספיק, ומה קורה כשאלגוריתם שפועל כ"קופסה שחורה" קובע מה יישאר באינטרנט, מי ייבדק בשדה התעופה או איזו יצירה תוגן.
המאמר שואל כיצד המשפט הישראלי מתמודד עם בינה מלאכותית כטכנולוגיה משבשת, ובאילו דרכים עליו להשתנות. כדי לענות, הוא מארגן את השדה בארבעה "שערים": התאמה של דיני התחרות, זכויות היוצרים, איסור האפליה והפרטיות; פיקוח וממשל על מערכות אלגוריתמיות; אתגרי אסדרה בעולם של מודלים אירופי, אמריקני וסיני; והשאלה הנועזת מכולן, מה קורה כשהבינה המלאכותית עצמה הופכת לחלק מהמשפט. הניתוח נשען על פסיקה ישראלית, על מסמכי מדיניות, על חקיקה אירופית ועל דוגמאות מהשטח.
הקורא ימצא כאן מסגרת מושגית שמחברת בין משפט, שוק, נורמות וטכנולוגיה, וגם מבט אל הדילמות הגדולות של התזמון, הגאופוליטיקה והשאלה מי באמת מחליט כשהמכונה מציעה את התשובה.
