דוגמאות

הוצאות לביטחון בישראל 2020-1950

מאמר אקדמי להורדה בחינם (pdf)

איך לצטט לפי APA

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2022). הוצאות לביטחון בישראל 2020-1950. ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

2 - תשלום
3 - אישור הזמנה
תאריך קבלת הסיכום:
היקף הסיכום:

על פי הערכות של מומחים ואנליסטים, ישראל מוציאה בין 15-20 מיליארד דולר בשנה על הוצאות צבאיות, כאשר הסכום המדויק אינו ידוע בפומבי מטעמי ביטחון. זהו סכום עצום ביחס לגודל האוכלוסייה והכלכלה של ישראל.

אחוז ההוצאה הביטחונית מתוך התמ"ג בישראל נע בין 5.2% ל-6.5% בשנים האחרונות, זאת לעומת ממוצע של כ-3.7% במדינות נאט"ו. ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם בהוצאה הביטחונית יחסית לתמ"ג אחרי סעודיה, עומן ולבנון. חלק גדול מההוצאה משמש לרכש ותחזוקת ציוד צבאי מתקדם כמו מטוסים, טנקים, ספינות וטילים. כמו כן למחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות כמו מערכת כיפת ברזל. תקציב גדול הולך גם לאימונים ותמרונים של הכוחות.

בעשור האחרון גדל באופן משמעותי התקציב לפיתוח מערכות הגנה אקטיביות כמו כיפת ברזל, וזאת כתגובה לאיום הגובר של רקטות וטילים מלבנון ומעזה. מערכות אלה חיוניות להגנת האוכלוסייה האזרחית. ארצות הברית מעניקה לישראל סיוע ביטחוני שנתי של כ-3.8 מיליארד דולר בממוצע. סיוע זה כולל העברות כספיות ישירות ומתן ציוד צבאי מתקדם כמו מטוסי F-35. זה מקטין במעט את הנטל על התקציב הישראלי.

חרף הסכמי השלום עם מצרים וירדן, ישראל עדיין נמצאת בעימות מתמיד עם אויביה כמו איראן, חיזבאללה וחמאס. לכן המשך השקעה גבוהה בביטחון חיונית להרתעה ולהגנה מפני איומים אלה. ישראל משקיעה לא רק בהגנה אלא גם ביכולת התקפית ובכוחות מיוחדים כמו חיל האוויר וחיל הים. יכולות אלה נותנות לה עליונות אזורית מבצעית. חלק גדול מהתעשייה הביטחונית הישראלית מבוסס על יצוא נשק וטכנולוגיה. ההכנסות מהיצוא מממנות חלק מהפיתוח והייצור. יש ויכוח בישראל על גובה ההוצאה הביטחונית לעומת צרכים אזרחיים כמו חינוך ורווחה. יש הטוענים שאפשר לצמצם מעט את התקציב הביטחוני. עם זאת, רוב הציבור ומקבלי ההחלטות מבינים שבמציאות האזורית הנוכחית לא ניתן להקטין משמעותית את ההוצאה מבלי לסכן את ביטחון המדינה.

מסמך זה מציג נתונים מפורטים על ההוצאות לביטחון בישראל המאפשרים ללמוד, בין היתר, על חלקן של הוצאות הביטחון בתוצר המקומי הגולמי ובכלל מקורות המשק. הנתונים מעודכנים לשנים 1950-2020 והם נאספו ועובדו בהתאם להנחיות מערכת החשבונות הלאומיים (SNA 2008). בנוסף ללוחות ותרשימי הנתונים על ההוצאה הישירה לצריכה ביטחונית, הפרסום מציג הערכה של העלות הכוללת לביטחון, לרבות עלויות נוספות עקיפות כמו שירות חובה ומילואים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים, אחזקת מלאי חירום, בניית מקלטים וחדרי ביטחון וכדומה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך