כשקנדה הפכה ב-2018 למדינה השנייה בעולם שמתירה קנאביס לצרכים לא רפואיים, וקבוצת מדינות אמריקאיות כבר צעדו בכיוון דומה כמה שנים קודם לכן, נפתחה זירה נדירה לחקור שאלה שקשה מאוד לבדוק בתנאים רגילים: מה בעצם קורה כשסם שהיה אסור הופך פתאום לחוקי? האם אנשים משתמשים יותר? האם תפיסת הסיכון משתנה? והאם זה משנה בכלל איך בדיוק מסדירים את השוק, כמה מגבילים פרסום, אילו אזהרות מדביקים על המוצרים, איפה מותר לפתוח חנויות ובאיזה מחיר נמכר הסחורה?
עד היום רוב הידע בנושא הסתמך על סקרים חד פעמיים שמתקשים להבחין בין שינוי אמיתי שנגרם מהחוקיות לבין מגמות שהיו קורות ממילא. כדי להתגבר על הבעיה הזו, נבנה מעקב ייחודי אחרי עשרות אלפי בני אדם בגילי 16 עד 65 בקנדה ובארצות הברית, החל מהרגעים האחרונים ממש לפני שקנדה שינתה את החוק. אותם משיבים אמורים להיסקר שוב ושוב לאורך שנים, תוך השוואה מתמדת בין מי שחי במדינה שהתירה קנאביס לבין מי שגר עדיין תחת איסור, כדי לנסות ולבודד את ההשפעה האמיתית של המדיניות עצמה, על כל הגוונים שלה, מהרעש הסטטיסטי שמסביב.
איך בדיוק בנו מחקר כזה כדי שיוכל לספק תשובות אמינות לאורך זמן, אילו נושאים בדיוק הוא בוחן וממה מורכב הפרופיל הראשוני של עשרות אלפי המשתתפים שכבר ענו על השאלון הראשון, כל זה נפרש לפרטים.
