תיאטרון פלייבק נראה לעיתים כמו סתם עוד ערב בידור, קבוצת שחקנים שמאלתרת סיפורים אקראיים של אנשים זרים על בימה. אבל מתחת לפני השטח מסתתר משהו עמוק בהרבה, מבנה שאול כמעט במלואו מהפסיכודרמה של יעקב לוי מורנו, שיטה שהאמינה בכוחות הריפוי החבויים בקבוצה אנושית ובמפגש הבין-אישי שבתוכה.
מה קורה בפועל לאדם שעולה לבמה ומגלם את סיפורו של זר גמור? מה עובר על מי שמעז לספר את הסיפור האישי שלו בפני קהל שמעולם לא פגש? ומה מתחולל בקרב הצופים, שיושבים בשקט ורק צופים, אבל בכל זאת יוצאים מהאולם עם משהו שהשתנה בהם?
כדי לענות על שאלות אלו, נערכו ראיונות פתוחים ומעמיקים עם ארבעה שחקני פלייבק מנוסים, בעלי ותק בימתי של שנים רבות, שהתבקשו לשתף מהתהליכים הרגשיים האישיים שעברו במהלך העיסוק בתחום, ולהעניק הצצה נדירה לתפיסתם באשר להשפעת האמנות הזו על כל מי שנוגע בה, בין אם מהבמה ובין אם מהקהל.
