התנועה הניאו-חסידית – הנשענת על החסידות תוך שמירה על מעמדה מחוץ לקהילותיה החיות – מנסה לשלב את מיטב החסידות והפרוגרסיביות העכשווית. בשל מיזוג ערכים זה, נעשה שינוי במשמעות המסורתית של הגותם של מנהיגים כריזמטיים (צדיקים), לקראת קריאה שיוויונית יותר שלהן. ובכל זאת, כמו כל התנועות היהודיות הקודמות, הניאו-חסידות חייבת לתת לגיטימציה ולאתר את המבנה מחדש הרדיקלי שלה באמצעות דיאלוג עם הטקסטים המסורתיים. מאמר זה סוקר את תורתו של רבי נחמן מברסלב (1772-1810) על מנת למצוא בה הצדקה מיסטית לשוויון ולהכלה מעצימה.
