העולם החינוכי של ימינו מתאפיין בעומסים גוברים, ריבוי תפקידים ודרישות משתנות, ובלבו ניצבת היועצת החינוכית – דמות מפתח בתמיכה רגשית, חברתית וחינוכית בתלמידים ובקהילת בית הספר. תפקיד היועצת משלב אחריות מקצועית עמוקה לצד דרישות מערכתיות שאינן תמיד תואמות את מהותה המקצועית, וכתוצאה מכך רבות מהיועצות חוות תחושת לחץ מתמשך ולעיתים גם שחיקה. בתוך מציאות מורכבת זו מתעוררת שאלה משמעותית: מהו הקשר בין הלחצים השונים בתפקיד היועצת, עוצמת זהותה המקצועית, ותחושת השחיקה בעבודתה?
רותם מאור ואלה חמי ביקשו לבחון את השאלה הזו לעומק. הן תהו האם כל סוג של לחץ בתפקיד – כזה הנובע ממשימות ייעוציות לעומת משימות שאינן ייעוציות – משפיע באופן שונה על שחיקה, והאם זהות מקצועית מגובשת יכולה לשמש כחומת מגן מפני השפעות הלחץ. כדי לענות על שאלות אלו הן ערכו מחקר רחב היקף בקרב מאות יועצות חינוכיות, שכלל שאלונים כמותיים וראיונות איכותניים, במטרה לשרטט תמונה מלאה של הקשרים המורכבים בין לחץ, זהות ושחיקה. התמונה שמתקבלת מן המחקר מזמינה את הקוראים לחשוב מחדש על מקומה של היועצת במערכת החינוך ועל התנאים הנדרשים לשמירה על חוסנה המקצועי והאישי.
