למרות שמספר הנשים והנערות בספורט גדל בהתמדה מאז שנות ה-70, כשמגיעים למשרד המאמן או לקו הצד, התמונה משתנה. נשים עדיין נדירות בתפקידי אימון והנהגה, ואילו נערות רבות נושרות מפעילות גופנית בגלל נושאים שכמעט לא מדברים עליהם בקול רם, כמו המחזור החודשי. מאמנים הם הדמויות שמעצבות את חוויית הספורט של צעירים, ובכל זאת לא ברור אילו תכנים באמת צריכים להיכלל בהכשרה שלהם, ובעיקר בהכשרה שמותאמת לנשים העוסקות במקצוע.
המחקר הזה, שנערך במסגרת פרויקט FEMCoach במימון אראסמוס+, שואל מה צריכים מאמנים ומאמנות בספורט נוער כדי לקדם שוויון מגדרי בפועל. האם גברים ונשים בתפקיד האימון חווים את אותה מציאות? האם הם רואים באותו אופן את החסמים, את הסטיגמות ואת ההכשרה שקיבלו?
כדי לבדוק זאת פתחו החוקרים סקר מקוון בן 40 שאלות, שהופץ בדוא"ל, בטלפון וברשתות חברתיות, וענו עליו מאות מאמנים ומאמנות מ-24 מדינות, בענפי ספורט ובדרגות תחרות שונות. השאלות נגעו בסביבת העבודה, בנושאי מחזור חודשי, אמצעי מניעה והיריון, בחסמים בדרך לאימון ובקורסי ההכשרה. לצד שאלות סגורות נכללו גם שאלות פתוחות, שאפשרו למשיבים לכתוב במילים שלהם מה חסר להם. התמונה שהצטיירה מלמדת על מה שנאמר, ועל מה שנשאר בשתיקה, במגרשי הספורט של הנוער.






