מה גורם לאנשים שמקדישים את חייהם להקשבה לסבל של אחרים להישחק? פסיכותרפיסטים עובדים יום אחר יום עם כאב נפשי, ובתקופת מגפת הקורונה נוספו לכך מעבר פתאומי לטיפול מקוון, בדידות וחרדה. ועם זאת, שחיקה בקרב מטפלים נחקרה הרבה פחות מאשר בקרב רופאים ואחיות. נוסף על כך, שיעורי השחיקה המדווחים בין מדינות שונים מאוד, ולא ברור אם הסיבה לכך היא התרבות שבה המטפלים חיים ועובדים, או משהו עמוק יותר באופי של כל אחד ואחת מהם.
המחקר שואל אם שחיקה של פסיכותרפיסטים מעוצבת בעיקר על ידי ערכים אישיים, כמו חשיבות הנתינה לאחר, הרצון בשליטה או הפתיחות לחוויות חדשות, או על ידי הערכים הרווחים במדינה שבה הם עובדים. שאלה נוספת היא מה קורה כשערכי הפרט אינם תואמים את אלה של סביבתו.
כדי לבדוק זאת נערך סקר מקוון במקביל ב-12 מדינות באירופה, מאוסטריה ועד בריטניה, ומספרד ועד פינלנד. בסקר השתתפו כ-2900 מטפלים מגישות טיפוליות שונות, בין יוני 2020 ליוני 2021. החוקרים מדדו שחיקה בשאלון מקובל, ואת הערכים בעזרת התאוריה המעודכנת של שלום שוורץ. הנתונים נותחו במודל רב-רמתי, שמאפשר להפריד בין מה שנובע מהפרט לבין מה שנובע מהמדינה. התוצאה היא מבט חדש על אחד המקצועות הרגישים ביותר לשחיקה.
