היכולת לקרוא פנים של אנשים אחרים נראית לנו מובנת מאליה. במבט אחד אנחנו קולטים אם מישהו שמח, כועס או מפוחד, ועל סמך זה מכוונים את התנהגותנו. אצל אנשים רבים החיים עם סכיזופרניה, הכישור הזה נפגע, ולפגיעה יש השלכות על התפקוד החברתי ועל איכות החיים. ספרות מחקרית נרחבת עסקה בתופעה, אך כמעט כולה התבססה על נבדקים קווקזיים ועל תמונות של פנים קווקזיות. כך נשאלת שאלה מסקרנת: האם מה שנמצא במערב נכון גם במקומות אחרים בעולם, או שתרבות ואתניות משנות את התמונה?
המחקר הנוכחי מבקש לבדוק זאת במדגם של מטופלים קוריאנים עם סכיזופרניה. השאלה המרכזית היא האם דפוס הקושי בזיהוי רגשות בפנים, כפי שתועד במחקרים קודמים, חוזר גם כאן, וכיצד הוא קשור לתסמיני המחלה. החוקרים השוו 55 מטופלים יציבים קלינית ל-62 נבדקי בקרה בריאים. הנבדקים צפו במבחן ממוחשב שכלל תמונות של פנים קוריאניות שהוצגו על מסך מגע, ובכל תמונה היה עליהם לזהות את ההבעה. נבדקו הדיוק, זמני התגובה והקשר לתסמינים, ונבחנו גם סוגי הטעויות והבלבולים בין הבעות. בין השאר נכללו גם פנים ניטרליות, כדי לראות אם הן נתפסות אחרת בעיני המטופלים.
התשובות עשויות לומר משהו על הדמיון והשוני בין תרבויות בהתמודדות עם המחלה, ועל הדרך שבה אנו מבינים את עולמם החברתי של המטופלים.






