מפלצות בספרות ילדים מתוארות לעיתים קרובות כאחר שאינו אנושי, עם תכונות פיזיות או התנהגותיות שונות מאלו של בני אדם. לרוב הן בעלות יכולות על-טבעיות או מראה חיצוני מוזר, או שהן מפגינות התנהגות מפחידה. באמצעות הצגתן של מפלצות כאחרות שאינן אנושיות, ספרות הילדים יכולה לבחון נושאים של שונות, אחרות, ונורמות חברתיות.
מפלצות יכולות לייצג את הלא ידוע או הלא מוכר, ויכולות לשמש מטאפורה לפחדים או חרדות שילדים עשויים לחוש כלפי העולם הסובב אותם. הם יכולים גם לייצג את ה"אחר" בחברה, כגון אנשים מתרבויות שונות או אנשים עם מוגבלויות, ולסייע לילדים להבין ולקבל הבדלים בין אנשים.
באותו זמן, הצגת מפלצות כאחרות שאינן אנושיות יכולה גם לחזק סטריאוטיפים שליליים ולהנציח דעות קדומות. כאשר מפלצות מוצגות כרעות מטבען או מסוכנות, הן יכולות לתרום לתרבות של פחד וחוסר סובלנות כלפי קבוצות של אנשים הנתפסות כשונות או לא.
לכן, חשוב לגשת לציור ותיאור של מפלצות בספרות ילדים עם רגישות ומודעות להשפעות מזיקות אפשריות. על ידי חקר המורכבות והמגוון של אחרים שאינם אנושיים, ספרות ילדים יכולה לטפח אמפתיה והבנה כלפי אלה ששונים מאיתנו, ולקדם חברה יותר מכילה ומקבלת.
בפרק זה מתוך הספר "הגדרה מחדש של אנושיות, א-אנושיות ופוסט-אנושיות בספרות ובתרבות", החוקרות מנסות להבין את תהליכי יצירת המשמעות המבולגנים שהייצוגים של מפלצות לא אנושיות בספרות ילדים מציעים. הן עוסקות בשאלות: איך הם מייצגים ומגלמים חרדות עכשוויות (אנושיות) ומתמודדים עם הבלתי ידוע או הבלתי צפוי שאנחנו האנשים מתמודדים איתם בחיי היומיום שלנו? איך הם יצדיקו גם את הזולת וגם את יחס הכבוד וההתעללות לזולת? האם המפלצות יכולות גם להציע דרכים לחקור ולהגדיר מחדש את היחסים האתיים בין בני אדם ללא-אנושיים? וכן בשאלה כיצד מפלצות משמשות כדי לייצג אחרוּת נחותה בספרות הילדים, וכיצד ניתן לפרש אותן בהקשר של פוסט-הומניזם.
