מתבגרות פליטות חוות עולם שבו הגוף משתנה, הסביבה מאיימת, והמידע הזמין להן דל ולעיתים שגוי לחלוטין. בלבנון, המדינה המארחת את מספר הפליטים הסורים הגבוה ביותר יחסית לגודל אוכלוסייתה, חיות מאות אלפי מתבגרות סוריות בתנאים של עוני, צפיפות ואי ודאות משפטית, ורבות מהן נחשפות לסיכונים כמו הטרדה מינית, נישואי ילדים והריון בטרם עת. בעולם שמתמודד עם משברים הומניטריים חוזרים ונשנים, נשאלת השאלה הבוערת כיצד עוברות נערות מתבגרות את חוויות הבגרות המינית, הווסת וההגנה על עצמן, כאשר אין להן גישה מספקת למידע מקצועי ואמין בנושאי בריאות מינית ורבייתית.
מחקר זה מבקש להבין מקרוב את התפיסות והחוויות של מתבגרות סוריות, ערביות וכורדיות, המתגוררות בבורג' חמוד, אזור עירוני צפוף ועני בביירות. באמצעות שמונה קבוצות מיקוד שכללו ארבעים משתתפות בגילי 13 עד 17, נבחנו נושאים כמו הבנתן את מושג הבריאות הטובה, חוויות הווסת הראשונה וניהולה, תפיסות הבגרות המינית, הידע (או היעדרו) על מערכת הרבייה הנשית, וכן חוויותיהן עם הטרדה מינית ואופני ההתמודדות שלהן עם תופעה זו.
העדויות שנאספו חושפות עולם שלם של אמונות עממיות, פערי מידע, מנגנוני התמודדות אישיים ומשפחתיים, ותחושות שנעות בין בדידות ומבוכה לבין חוסן ותקווה. הממצאים מציבים שאלות נוקבות באשר לאופן שבו ניתן לשפר את הגישה למידע מהימן בסביבות משבר עירוניות, ומהם הצעדים הנדרשים כדי להגן על מתבגרות פליטות מפני פגיעה נוספת.
