אנשים טועים לחשוב כי אסטרולוגיה היא מדע ממספר סיבות. הסיבה המוכרת ביותר היא אפקט בארנום, כלומר הנטייה האנושית לנסות ולמצוא דפוסים ומשמעות באירועים, גם כאשר הם למעשה אקראיים. אסטרולוגיה מנצלת נטייה זו על ידי יצירת קשרים רופפים ובלתי מבוססים בין אירועים בחיינו לבין מיקומים ותנועות של כוכבים וגרמי שמיים. זה יוצר אשליה של סדר וצפיית עתיד.
מעבר לכך, אסטרולוגים רבים מציגים עצמם כמומחים עם ידע עמוק ומיוחד שאין לאחרים. תדמית זו של סמכות מקנה להם מעמד מועדף בעיני הציבור, שמוכן לקבל את דבריהם כאמת. סמכות זו אינה תמיד מבוססת על ידע אמיתי. אפקט נוסף של סמכות נוצר כאשר מפורסמים ואנשי שם מודים שהם מאמינים באסטרולוגיה או מסתייעים בה. הדבר מעניק לה לכאורה לגיטימציה מדעית.
על פי רוב אסטרולוגים בוחרים לפרסם בעיקר "חיזויים" שהתגשמו, תוך הסתרת הכישלונות הרבים שלהם. דבר זה יוצר מראית עין כוזבת של דיוק ויכולת חיזוי נכונה. בפועל, התוצאות הסטטיסטיות אינן תומכות ביכולת חיזוי מהימנה. בנוסף, אסטרולוגים מנסחים את התחזיות שלהם באופן עמום ורב משמעות, כך שניתן יהיה לפרש אותן בכמה דרכים. זה מאפשר למאמינים למצוא אישור לחיזוי במגוון רחב של תוצאות, גם אם המציאות אינה תואמת באופן מדויק.
אך מעל לכל, האמונה באסטרולוגיה יכולה לספק תחושת שליטה, משמעות וקשר ליקום. צרכים רגשיים אלה, לצד הסדר והשיטתיות שמציעה האסטרולוגיה, גורמים לאנשים רבים לייחס לה ביסוס עובדתי על אף שלמעשה אינו קיים.
מחקר זה מנסה להעריך מספר הסברים אפשריים לשונות ברמת האמונה בהגדרת אסטרולוגיה כמדע בקרב אזרחי אירופה. המחקר השתמש בנתונים משני סקרי אירוברומטר.
